קריסת הילודה הערבית

dominoמפיצוץ דמוגרפי לקריסה דמוגרפית – הרקע לצניחה בפריון הערבי

הרקע לצניחה בפריון הערבי (מספר לידות לאישה) – שנעלמה ממרבית תחזיות הממסד הדמוגראפי והסטטיסטי – מובהר ע"י יעקב פייטלסון* במחקרו המקיף, "המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)", שפורסם ב-יולי 2008 ע"י "המכון לאסטרטגיה ציונית".

מאת: יורם אטינגר

"בדו"ח שהופק על ידי האו"ם ב- 1999, על מצב אוכלוסיית העולם, נאמר, בין היתר: 'המעבר הדמוגראפי מפריון גבוה ותמותה תינוקות גבוהה לפריון ותמותה נמוכים מתרחש, או שכבר התרחש ברוב חלקי העולם'", מציין יעקב פייטלסון ומעיר: "לא במקרה התקיים ב-22 במאי 2007 כינוס של UNESCO בנושא, 'האוכלוסייה, מהתפוצצות לקריסה?' ", והוא קובע, כי קיימת חוקיות ברורה של תהליכם דמוגרפיים במרבית ארצות תבל.

להלן קטעים רלבנטיים למתרחש באזורנו בתחום זה – מתוך מחקרו של פייטלסון:

תהליכים דמוגרפים נמדדים בפרקי זמן ארוכים

"אין לבסס מסקנות על ניתוח אירועים חולפים וקצרי טווח, אלא יש לחקור וללמוד תהליכים דמוגרפים המתרחשים לאורך פרקי זמן ארוכים. קיימת חוקיות ברורה של תהליכים דמוגרפים… כנקודת התחלה נתבונן בחברה הפרימיטיבית המאופיינת על ידי ילודה גבוהה ותמותת תינוקות גבוהה, והתוצאה היא ריבוי טבעי נמוך. הילדים הינם תוספת כוח אדם… תמותת התינוקות הגבוהה דורשת קיום ילודה גבוהה. עם התפתחות הקדמה הטכנולוגית והתרבותית [1949 ב'קו הירוק' ו-1967 ביו"ש] נוצר שיפור במערכות החינוך והבריאות, המקיפות שכבות נרחבות של האוכלוסייה והעיור הולך ומתפשט. כתוצאה מכך מתרחש 'המעבר הדמוגראפי'. תחילתו בהפחתת תמותת תינוקות עם שמירה על רמת ילודה גבוהה, מה שגורם להאצה בריבוי הטבעי ולהיווצרות תופעה הנקראת 'פיצוץ דמוגראפי' [1965 ב'קו הירוק' ו-1991 ביו"ש]. בהמשך התפתחות החברה…התמותה בקרב הילדים הולכת ופוחתת, כך שכבר אין צורך בילודה הגבוהה כדי להבטיח את המשכיות הדור הבא במשפחה. רמת הילודה מתחילה לרדת, אך מכיוון שרמת תמותה התינוקות יורדת במהירות רבה יותר, הריבוי הטבעי ממשיך לגדול, אם כי במתינות הולכת וגוברת. תמותת התינוקות מתייצבת, אך מכיוון שרמת הילודה עדיין נמצאת בירידה, מתחיל לרדת גם הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. עם חלוף הזמן מתרחבת שכבת האוכלוסייה המזדקנת ושיעור הפטירה גדל.. כתוצאה מכך, בנוסף להמשך הירידה ברמת הילודה, הריבוי הטבעי מתחיל לצנוח. ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, שיעור הפטירה הולך וגדל, עד שהוא משתווה לשיעור הילודה ואף עובר אותו. כאשר הריבוי הטבעי הופך להיות שלילי, נוצרת תופעה של משבר בגידול האוכלוסייה, העלול להגיע לקריסת גודל האוכלוסייה…

שנת 1965 היתה נקודת השיא בריבוי הטבעי של המוסלמים אזרחי ישראל

"מאז הקמת מדינת ישראל לקח למוסלמים, אזרחי ישראל, 16 שנה עד אשר בשנת 1965 הם הגיעו לנקודת השיא של 5.18% ברמת הריבוי הטבעי שלהם. תוך 22 שנה אחרי זה, ירד הריבוי הטבעי בקרב המוסלמים הישראלים ב-40% ועמד על 3.01% בלבד בשנת 1986. דבר דומה, אך לאט יותר, התרחש גם בקרב ערביי יש"ע – הם הגיעו לשיא בריבוי הטבעי שלהם תוך 24 שנים אחרי העברתם לשלטון הישראלי. מכאן הנחתי כי התהליכים הדמוגרפיים שעברו על המוסלמים, אזרחי ישראל, חוזרים על עצמם גם בקרב ערביי יש"ע. נתוני משרד הבריאות הפלסטיני[vii], כפי שהתפרסמו ב-15 בינואר 2007, הראו שמגמה זו אכן מתממשת.

המגמות העתידיות בהתפתחות הדמוגרפית של אוכלוסיית ארץ ישראל

כדי לענות על שאלות אלה היה צורך למצוא, לאסוף ולנתח את הנתונים הדמוגרפיים של 120 השנים האחרונות. המסקנות העיקריות היו כדלקמן: *התהליכים הדמוגרפים בארץ ישראל מתנהלים בהתאם לאותה חוקיות השולטת בעמים אחרים בעולם.

  • הגידול הרציף של האוכלוסייה היהודית נשמר בזכות שילוב של הריבוי הטבעי והעלייה. זו אמנם לעתים גדלה ולעתים קטנה, אך מתקיימת באופן קבוע ורציף.
  • הריבוי הטבעי של הערבים הגיע לשיאו בשנת 1965 ומאז הוא הולך ופוחת. אפשר לצפות כי במחצית הראשונה של המאה ה-XXI הריבוי הטבעי של הערבים ישתווה לזה של היהודים.
  • ההגירה המתמדת של ערביי יהודה, שומרון וחבל עזה, הקיימת לאורך 60 השנים האחרונות, צמצמה באופן משמעותי את גידול האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל.
  • היחס בין שיעורי היהודים והערבים בתוך כלל האוכלוסייה החיה בשטח שבין הים התיכון לנהר הירדן התייצב באופן מעשי, ומאז שנת 1965 הוא עומד על 60% יהודים ו-40% ערבים. [אבל]…המשך העלייה היהודית יחד עם התגברות מגמות ההגירה של הערבים והירידה בריבוי הטבעי של אוכלוסייה זו עשויים להביא בעתיד לגידול השיעור היחסי של היהודים בתוך כלל האוכלוסייה בארץ ישראל.
  • "הפריון הכולל של הערבים, אזרחי ישראל, ירד ב-8 השנים האחרונות ביותר מ-16%, מ-4.4 בשנת 1998 לרמה של 3.68 בשנת 2006, הפרש של פחות מילד אחד בהשוואה לפריון הכולל של היהודים בשנת 2006[ii] [iii]… תהליך זה תואם חוקי המעבר הדמוגראפי ובצירוף של גידול בשיעור הפטירה הנובע מהתבגרות האוכלוסייה צריך לצפות לירידה מהירה בריבוי הטבעי של המוסלמים אזרחי ישראל…
  • "בשנת 1961 עמד חציון ההשכלה בקרב כלל ערביי ישראל על 1.2 שנות לימוד בלבד. הפריון הכולל של אוכלוסייה זו היה בשיאו באותה שנה ועמד על 9.31 ילדים לאישה. בתוך פחות משני דורות בלבד חציון ההשכלה של הנשים הערביות במדינת ישראל עלה פי 10 לכדי 11.1 שנות לימוד ובשנת 2006 יותר מ-51% מהן כבר היו בעלות השכלה תיכונית וגבוהה. אם בשנת 1961 הפער בין הפריון הכולל של הנשים הערביות לנשים היהודיות במדינת ישראל עמד על 5.8 ילד לאישה אז בשנת 2006 הוא כבר היה פחות מילד אחד לאישה –0.9…

הגידול המדהים של האוכלוסייה הפלסטינית לא היה ולא נברא

"לפי נתוני הלמ"ס הישראלית בסוף שנת 1993 האוכלוסייה הערבית ביהודה והשומרון מנתה 1,084,400 ובחבל עזה – 748,400 נפש[i]. בתקופה בת 26 שנים, האוכלוסייה הערבית בשטחים אלה גדלה ב-89.6%, מ-966,700 נפש בשנת 1967 ל-1,832,800 נפש בשנת 1993 והגידול השנתי בממוצע גיאומטרי היה בתקופה זו 2.49% לשנה… לפי תוצאות המפקד [דצמבר 1997] אשר פורסמו על ידי הלשכה המרכזית הסטטיסטית הפלסטינית (הלמס"פ), האוכלוסייה ביש"ע מנתה 2,895,683 נפש, מתוכם ביהודה והשומרון – 1,873,476 נפש (כולל 210,209 נפש במזרח ירושלים) ובחבל עזה – 1,022,207 נפש[ii]. מכאן יוצא כאילו האוכלוסייה ביש"ע גדלה ב-1,062,883 נפש, או ב-58% תוך 4 שנים בלבד. יוצא, לכאורה, שהגידול השנתי של האוכלוסייה הערבית ביש"ע היה כ-265,721 נפש בממוצע בכל שנה ושנה בתקופה זו. חישוב שיעור ממוצע גיאומטרי של הגידול השנתי נותן 12.1% בשנה. נשאלת השאלה איך קרה שבתקופת ארבע שנים בלבד אוכלוסיית ערביי השטחים הללו גדלה בקצב ממוצע גבוה פי 4.9 מאשר ב-26 שנים הקודמות לתקופה זו? חשוב לציין כי צמיחה מדהימה כזאת בתוך פרק זמן כה קצר לא יכולה שלא להיות גלויה לעין כול. מציאות כזאת דורשת השקעות עצומות לפיתוח תשתיות, דיור ושירותים לאוכלוסייה, הדומות בממדיהן לאלה שמדינת ישראל נזקקה להן על מנת לקלוט את העלייה ההמונית מבריה"מ באותה התקופה…התוצאה הטבעית של גידול מואץ שכזה, המתרחש בו-זמנית ובמקביל גם אצל הערבים וגם אצל היהודים, הייתה צריכה לגרום לפיצוץ דמוגראפי ולמשבר כלכלי עד כדי לקטסטרופה הומניטארית, לא רק ביש"ע אלא גם במדינת ישראל. כל זה לא קרה מסיבה אחת פשוטה: הגידול המדהים של האוכלוסייה הפלסטינית לא היה ולא נברא…

כשרמת הילודה מתחילה לרדת, היא אינה עולה עוד

"בדו"ח שפורסם על ידי משרד הבריאות הפלסטיני נאמר: 'הדו"ח בוחן מקורות הנוגעים לרמת הפריון הכולל בפלסטינה בין השנים 1967 ו-1986. המחקר כולל את אוכלוסיית הגדה המערבית, חבל עזה, מזרח ירושלים וכמו כן, הפלסטינים הגרים בישראל. המסקנות העיקריות: הפריון הכולל גדל מיידית אחרי מלחמת 1967 ולאחר מכן ירד בכל ארבעת האזורים…' " עד כמה מבוססים ואמינים נתונים של הדמוגרפים הפלסטיניים אפשר להבין מדבריו של דר' חסן אבו ליבדה, מי שהיה בשנות ה-90 מנהל הלמס"פ: '[מפקד 1997] חשוב לא פחות מאשר האינתיפאדה. זאת האינתיפאדה האזרחית"
(ניו יורק טיימס, 11.12.97) .

"דמוגרפים של האו"ם מציינים: 'דבר אחד ברור ללא ספק: למדינות שירדו לרמת ילודה נמוכה אין סיכוי להגדיל שוב את הריבוי הטבעי ולחזור למשפחות הגדולות שהיו אופייניות בעבר. מרגע שרמת הילודה מתחילה לרדת, אף מדינה עוד לא הצליחה להעלות אותה שוב לאורך זמן' .

"הדיפלומט הרוסי הבכיר קונסטנטין בזילי קובע: "מידע שטחי ונתונים מטעים מובילים למסקנות מוטעות. המסקנות המוטעות לגבי בעיות מדיניות יוצרים מצב מבולבל בקרב דעת הקהל ומובילים ממשלות לבזבוז הרה גורל של דם ודמים של העם".

 

 

*יעקב פייטלסון מצביע – מאז שנות ה-70' – על הטעויות הדרסטיות באומדני ובתחזיות האוכלוסייה הערבית ביו"ש והאוכלוסייה היהודית.
יורם אטינגר, שגריר (בדימוס) "במחשבה שנייה: יוזמה ישראל-ארה"ב"

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s