מאורעות הדמים בתרפ"ט

מדרגות דם אחינו (צילום ארכיון)
מדרגות דם אחינו (צילום ארכיון)

מאת: יוסף עברון

השבוע מלאו 81 שנה למאורעות הדמים בתרפ"ט, שבה נטבחו ללא רחמים על-ידי פורעים ערבים צמאי-דם 113 יהודים ו-339 נפצעו. בשל מעשי הרצח והפגיעות המזעזעות, קמו קולות מתוך ההגנה, שטענו כי אין לשבת תמידית ב"חיבוק ידיים" וכי יש לנקוט קו תקיף יותר כלפי הצד הערבי. הדבר הביא לפילוג שיצר את "ארגון ההגנה ב'", או כפי שנקרא לימים – ה"אצ"ל".

חברון וצפת – שתי הערים שבהן אירע הטבח האכזרי הנורא מכל, ביום שישי, 23 באוגוסט 1929, עם סיום דרשתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בהר הבית. המון רב של מוסלמים חמושים בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לשער, משני צידי רחוב הנביאים – שכונת הגורג'ים ("אשל אברהם") וקריה נאמנה ("בתי ניסן ב"ק"). 19 יהודים נרצחו בשכונות אלה, בית כנסת ובתים נוספים נהרסו ונשרפו. הפרעות התפשטו למחרת (שבת, 24 באוגוסט 1929) לחברון, שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות איומה (ילדים נשחטים לעיני הוריהם, הורים לעיני ילדיהם, כריתת איברים, שריפה בחיים ואונס) 67 יהודים ובתיהם נבזזו. התוצאה הייתה מחיקת הקהילה היהודית העתיקה שישבה בחברון מאות שנים. ראוי לציין כי מספר משפחות ערביות הגנו על היהודים, ועזרו להם לברוח מחברון.

 

גדולי האומה בכל הזמנים מתייחסים לחברון

  • יגאל אלון:  "עם שאינו יודע את עברו – ההווה שלו דל – ועתידו לוט בערפל".
  •  רבי יהודה הלוי:  "וארצה אבניך למאוד ואחון את עפרייך, אף כי בעומדי על קברות אבותיי ואשתומם על חברון מבחר קברייך".
  • מנחם אוסישקין:  "אם מנסרים כעת בעולם היהודי שני שמות פופולריים ביותר, הרי הם הכותל המערבי וחברון. כל הגעגועים של האומה התרכזו עכשיו בשמות האלה,וכל התעמולה לטובת 'קרן העזרה' התנהלה בראש וראשון בשביל חברון… אין להעלות על הדעת, שהעם היהודי ישתוק וייתן את הסכמתו לכך שנעזוב את העיר חברון… לא הייתי מזניח את המקום כי אם הייתי שב בכוחות חדשים. זו היא שאלת הכבוד של האומה העברית".
  • ברל כצנלסון: הוא מספר, שבילדותו שמע את הסיפור, על צדיק שהלך במדבר וכשנכנסה השבת עצר ולן בשטח, למרות חיות הטרף… "צאצאיו של אותו צדיק יושבים עד היום בחברון"; הוא מעיר ומוסיף: "ואני עוד זוכר היטב כיצד הסיפור הזה הביא מהפכה בעולמי…  הקשר הריאלי שלי עם ארץ ישראל הממשית התחיל מאותו יום".
  • דוד בן-גוריון:  "בחברון מתחילה ההיסטוריה העברית, בחברון כרת אברהם ברית עם אחי אשכול ואחי ענר, שם קם הצבא העברי הראשון". "אין לשכוח: ראשיתו של גדול מלכי ישראל הייתה בחברון, העיר שאליה בא העברי הראשון, כשמונה מאות שנה לפני דוד המלך ונעשה משגה עצום ונורא, אם לא ניישב את חברון, שכנתה וקודמתה של ירושלים, ביישוב יהודי גדול והולך בזמן הקצר ביותר וזה יביא ברכה לשכנים הערבים".
  • עזר ויצמן, הנשיא השביעי של מדינת ישראל אמר כי:  "200 דורות עברו מראשית תולדות עמי, והם דומים בעיני כימים אחדים. רק 200 דורות עברו מאז קם אדם ושמו אברהם, עזב את ארצו ואת מולדתו והלך אל הארץ שהיום היא ארצו. רק 200 דורות עברו מיום שקנה אברהם את מערת המכפלה בחברון. וכמו אבותינו, דוד המלך שקנה את הר הבית, ואברהם אבינו שקנה את מערת המכפלה, קנינו אדמות, זרענו שדה. נטענו כרם הקמנו בית ועוד בטרם הקמנו מדינה כבר אחזנו בנשק להגן על חיינו על ארצנו ועל עיר אבותינו".
  • אריאל שרון אמר (בימיו הטובים) – "לאיזה עם יש אנדרטה כזאת?". "האבנים האלה כאן, במערת המכפלה, הן מלפני 2000 שנה. אין לשום עם בעולם אנדרטה כזאת, אין דבר כזה! לאיזה עם יש מקום, שכל ראשי האומה ומייסדי האומה קבורים במקום אחד מלפני אלפי שנים? כל יהודי צריך לבוא הנה, כל ילד יהודי צריך לבקר כאן, כל תייר צריך להיות מובא הנה, כל נציג זר שמגיע לבקר בישראל – המקום הראשון שהייתי לוקח אותו הוא לכאן: פה השורשים".
  • בנימין נתניהו:  "חברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצריים [במדבר י"ב, כ"ב], מלכות דוד בחברון הייתה הבסיס למלכות בית דוד בכל רחבי ארץ ישראל…". "היו גם מתי מספר, שניצלו מטבח זה: את סיפורם של הניצולים שמעתי במקור מאמי, פסיה ז"ל, שניצלה יחד עם סבתי, אלה ז"ל, על-ידי שכן, ערבי, תושב המקום (היו גם מעטים כאלה), שסיכן חייו והסתיר אותן ועוד כמה יהודים במרתף ביתו, בניגוד לדעת משפחתו. לגביי, אדם זה, ערבי זה, נמנה על חסידי אומות העולם. ולזכרם של זקני משפחתי, שחוו על עורם את אותו אירוע דמים, נכתבות שורות אלו. חברון הייתה ונותרה חלק מההיסטוריה הנצחית של העם היהודי היושב בציון. חברון לעד".
החורבן בבית הכנסת, צילום ארכיון
החורבן בבית הכנסת, צילום ארכיון

 

החורבן בבית הכנסת, צילום ארכיון
החורבן בבית הכנסת, צילום ארכיון

צפת – חברון השנייה

בדמדומי יום החמישי, כ"ג במנחם אב תרפ"ט, ה-29 באוגוסט 1929, פרצו מאות פורעים ערבים צמאי-דם מצפת ומכפרי הסביבה לעבר הרובע היהודי בשאגות אימים: "אידבח אל יהוד". מזוינים במקלות ובסכינים, דקרו והרגו את תושבי הרובע והעלו את בתיהם באש. מספר הנפגעים היהודים היה 18 הרוגים ו-80 פצועים. הרב הראשי של עיר הקודש צפת, חכם ישמעאל הכהן, גאון בתורה, איש מידות ופלג ושפל רוח, היה מטרה ראשונה בפני המרצחים. "ה'גוי' של שבת, ששימש במשך שנים את יהודי הרובע, נקש בעורמה על דלת הבית, וכשפתח הרב את הדלת, הסתערו ההמונים מאחור והלמו בראשו בגרזניהם. הרב הקשיש עם הגמרא בידיו, כרע מתבוסס בדמו בקריאת שמע, ולא חדל עד שיצאה נשמתו.

רפאל עבו בראש תהלוכה הג"ה בצפת 1948
רפאל עבו בראש תהלוכה הג"ה בצפת 1949

פוגרום הדמים בצפת הפתיע בעוצמתו גם את ארגון 'ההגנה' דל האמצעים בעיר, שעדיין דגל בסיסמת 'ההבלגה' ואסר על חבריו המעטים להגיב באש כלפי הפורעים צמאי הדם. אחד הבודדים שהפרו את הוראת 'ההבלגה' היה רפאל עבו, נצר למשפחת עבו הידועה. ב'אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו' (עמ' 4514) כותב על כך המחבר, דוד תדהר: 'רפאל עבו יצא לרחוב עם נשק בידיו להציל יהודים שהותקפו על-ידי הפורעים הערבים. בחירוף נפש חדר לסמטאות ברחוב היהודים והבריח פורעים ערבים שהחלו להבעיר בתים יהודיים. העביר פצועים לבית החולים בעוד הפורעים ממשיכים להתנפל על הרובע היהודי…'
'היו אלה כדוריי המעטים, שניתכו על הערבים', כתב רפאל עבו ביומנו, 'למרות ההוראה להבליג – שהדפו את ההסתערות הראשונה על המרכז המסחרי ועל הרובע היהודי, והצילו אותם מכליה… בראש קבוצה קטנה של צעירים נכנסתי לרובע היהודי העתיק, ובתוך מטר היריות והלהבות שהתלקחו מסביב – הוצאנו את הפצועים מעיי החורבות והובלנום לבית החולים… במשך כל אותו לילה המשכנו בפינוים של התושבים. לעתים היה עלי לשאת את הפצועים על גבי לבניין ה'סאריה' (כיכר בית הממשלה), שהיה 'מוגן' כביכול ע"י הבריטים – מאוחר יותר ירו אנשי חיל ספר הירדני היישר אל תוך המון הפליטים, שהסתופפו שם, ורבים נפגעו…'".

  • על הפוגרום בחברון כותב דב גולדברט, מצאצאי הניצולים שם:
    81"  שנה מלאו לאותו טבח אכזרי ונוראי שהתרחש בחברון באותה שבת של שנת תרפ"ט, שבו נרצחו שישים ושישה יהודים והופסק הרצף של היישוב היהודי בעיר האבות, עד ששב והתחדש לפני 43 שנה, לאחר מלחמת ששת הימים.
    באותו יום ששי של ה-23 באוגוסט 1929, לאחר התפילה בכותל, יצאו מאות מתפרעים ערבים לעשות שפטים במספר יישובים יהודים. קבוצה אחת מאותן כנופיות דמים הגיעה לחברון, ולמחרת, ביום השבת בוצע שם הטבח האיום. התואנה לאותה התפרעות הייתה סכסוך מבוים, באמצעות המופתי וחבר מרעיו, בעניין תפילתם של היהודים במתחם הכותל המערבי, כשהמון ערבי מוסת תובע לאסור על נוכחות יהודית במקום".
  • רחבעם זאבי (גנדי) בספרו "טבח חברון תרפ"ט", כותב:"…ביום השבת, י"ח במנחם אב תרפ"ט, 24.8.1929, טבחו ערביי חברון ביישוב היהודי בחברון; הם היכו, דקרו, גדעו אברים, ביתקו בטנים, אנסו נשים, רצחו ושחטו כל יהודי שהצליחו לגלות – ילד, אישה, גבר וזקן. הם שרפו את בתי הכנסת העתיקים, הרסו את מרפאת 'הדסה' ובזזו את בתי היהודים…". ממשיך זאבי:"את הפוגרום הזה ביצעו המוני ערביי חברון בראשות שיח'ים וקאדים, כאשר המשטרה המנדטורית עומדת מנגד ואדישה למתרחש. עשו זאת כל ערביי חברון, למעט בודדים מביניהם שנתנו מחסה לשכניהם היהודיים… ”כך הפכה עיר הקודש חברון לעיר ההריגה. פוגרומים, שחיטות ומעשי טבח ליוו את דברי הימים של עמנו בתפוצות גלותם, והנה נשנה מחזה האימים הזה גם בארץ ישראל…".

"לכל עם יש נשמה" – חברון היא הנשמה של העם היהודי. בחברון, שהיא אחת מארבע ערי הקודש, מתחילה ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל. אברהם אבינו, אבי האומה, הגיע לחברון לפני כ-4,000 שנה. רכש את מערת המכפלה, רכושו הנדל"ני הראשון של העם היהודי בארץ ישראל; מקום בו קבורים אבותינו, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. כאן החל הקשר לארץ ישראל. תחילתה של ההתיישבות היהודית בארץ; כאן מקום מלכותו הראשון של דוד המלך.

"לפני כ-4000 שנה קנה אברהם אבינו את מערת המכפלה.
לפני כ-3000 שנה הקים דוד המלך את מלכותו בחברון.
לפני כ-2000 שנה הוקם הבניין מעל מערת המכפלה.
לפני כ-700 שנה אסרו המוסלמים על היהודים להיכנס למערת המכפלה.
לפני כ-500 שנה נרכשה אדמת הרובע היהודי ונבנה בית הכנסת, 'אברהם אבינו'.
לפני 190 שנה התיישבו חסידי חב"ד בחברון.
לפני 81 שנה טבחו הערבים ביהודי חברון, הרסו את בתי הכנסת ובית הקברות.
לפני 43 שנה שוחררה חברון וחודש היישוב היהודי". 

הפוגרום בחברון. צילום ארכיון
הפוגרום בחברון. צילום ארכיון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פורסם במחלקה ראשונה

בנימין גייגר : 85 שנה למאורעות תרפ"ט

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s