מכתב גלוי לרה"מ נתניהו: מי הם המייסדים שיש להגן עליהם?

BBאדוני ראש הממשלה, לא אלי שטרית הוא הזקוק להגנה אלא אלה שהוא הדיח והחרים – הלוחמים האמיתיים, אלה שאינם עוד וזכרם הולך ונמחק ואלה המעטים שעוד שרדו ונשכחו

יוסף עברון

אדוני, ראש הממשלה,

תחת הכותרת "סיכול ותיקים" גוללו לפנינו ביום שני (20.2.12), יובל קרני וצביקה ברוש, לאורך שני עמודים בידיעות אחרונות ובנימה נוגעת ללב , כיצד הודחו ממרכז המפלגה, אחד, אלי שטרית, ו"עשרות בני דור המייסדים המיתולוגי של הליכוד":

"הליכוד זרק אותנו" זעקה הכותרת בעמודו הראשון של ידיעות אחרונות ולצידה מתנוססת תמונתו של "המקופח" מספר 1, אלי שטרית (חוסה ליתר ביטחון בצלו של יחיאל קדישאי), וקריאתו המלודרמטית – "איפה עוד יש מפלגה עם מייסדים שלחמו בשביל המדינה, נפצעו, ישבו בבית סוהר, הקימו את הליכוד – ובסוף נשארים בחוץ?" ממש קרעה את הלב.

ביום שלישי, 21.2.2012 , פורסם בידיעות אחרונות על-ידי אותם הכתבים, שבעקבות הכתבה הנ"ל הודעת בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, "כי לא תאפשר הדחתם של ותיקי המפלגה..הם המייסדים, הם בשר מבשרנו, לא נשאיר אותם בחוץ…". בהמשך נאמר, "בשיחות סגורות תקף נתניהו את הדילים ואת הקומבינות של בכירים בליכוד נגד המייסדים…".

אני מסכים אתך בכל לבי, אדוני ראש הממשלה, שיש להגן על המייסדים ועל זכויותיהם – והשאלה היחידה היא: מי הם אותם מייסדים, שיש להגן עליהם?

הדחה או תבוסה בבחירות דמוקרטיות
את שלא הסבירו כותבי המאמר לקוראיהם היה פרט קטן ו"חסר חשיבות", שלא הייתה כאן שום "הדחה", שהמדובר הוא בבחירות דמוקרטיות, שהתנהלו כחוק וללא כל עוררין, ורשימתו של אלי שטרית פשוט נכשלה בהתמודדות. "זרקו אותנו החוצה כיוון שלא לקחנו חלק בדילים ובקומבינות – זועק אלי שטרית מעל גבי עיתון ידיעות אחרונות , הנותן לכך ביטוי בכותרת שמנה. האמנם?

שבועות אחדים לפני הבחירות ניהל אלי שטרית משא-ומתן עם אהרן מלצר לארגן רשימת מועמדים אחידה ומוסכמת מקרב המייסדים, שתייצג את כל הקבוצות המתחרות, אולם התנה זאת בכך, ששמותיהם של משה דולגין ואפרים אבן יימחקו מהרשימה המשותפת, שאם לא כן, איים, יצא ברשימה נפרדת מטעם "חוג תגר".

תוצאות הבחירות אך הוכיחו את שהיה ידוע לכול מזה זמן, ש"חוג תגר" אינו אלא פיקציה ולא קיים עוד במציאות אלא כשלט חלול, שאלי שטרית מנופף בו מדי פעם, ולאחר כישלונו הצורב בבחירות הוא מרים קול בוכים כ"קוזאק הנגזל", "יהודים רחמו רחמו…"

זאת ועוד: אם הייתה אי פעם ה ד ח ה של לוחמי האצ"ל ומייסדי תנועת החרות היה זה בהשראתו של אותו אלי שטרית, שבמשך שנים ארוכות ניהל מלחמת חורמה נגד ז'ק לוי ז"ל (מלוחמי האצ"ל האמיצים) ונגד מפקדים בתקופת המחתרת, כשהוא מוחק מרשימת מועמדיו (הן למרכז הליכוד והן למוסדות "ברית חיילי האצ"ל") את מיטב הלוחמים באצ"ל.
שמותיהם של שרגא אליס (חיים טויט) ששימש כיד ימינו של קצין המבצעים באצ"ל, עמיחי פאגלין (גידי); נחום סלונים (ששימש בשעתו כמפקד חיל הקרב של האצ"ל בתל אביב בעת הכרזת "המרד" על-ידי מנחם בגין; ברוך ויינר (קונוס) שנטל חלק בעשרות פעולות קרביות (ביניהן ביפו); הגיבור האגדי, אליעזר סודיט שרון (שנודע בכינויו "קבצן") והיה מהמפקדים הנועזים ביותר בין היתר, בכיבוש יפו;

כל אלה ועוד רבים אחרים שלא אמנה כאן את שמותיהם ושחרטו בדמם את מסלול פעולותיו של האצ"ל – ככל אלה נמחקו בזדוניות מרשימות המועמדים למוסדות הליכוד ול"ברית חיילי האצ"ל" על-ידי אלי שטרית. ואם אין בכך די, זוכרני, שעם עליית בגין לשלטון ב-1977 נערכה לכבודו מסיבת קבלת פנים ב"מצודת זאב", שהייתי ממארגניה, ואותו שטרית פנה אלי והזהיר: "אל יעלה בדעתך להזמין את גידי או מישהו מאנשי קרבתו, זה ירגיז את בגין…"


ואלה תולדות מלחמותיו של גיבור הדרמה שטרית
זהו דיוקנו של מי שמתיימר לייצג את האצ"ל הלוחם מהימים ההם וטוען, שהיה, כביכול, בין המייסדים של התנועה (טענה שעד היום לא נמצאו לה סימוכין …). מה שהוכח ללא עוררין הוא, שבין מייסדיו של "חוג תגר" היה ז'ק לוי ז"ל , שאף עמד בראשו. באחת ממערכות הבחירות למרכז הליכוד הוא שהה בחו"ל וסיכם עם אלי שטרית, שימלא את מקומו זמנית.
כשחזר מנסיעתו נדהם לגלות ששטרית פשוט מחק אותו מרשימת המועמדים למרכז הליכוד והציב עצמו בראש הרשימה. ז'ק , אחד מוותיקי הלוחמים באצ"ל בתקופת המחתרת, לא "הרים ידיים" ובמאמץ עליון כונן ברגע האחרון מחדש את חוג המייסדים ב ר א ש ו ת ו ואף הצליח להכניס את כל מועמדיו למוסדות התנועה. מאז פעלו השניים בנפרד, כשידו של ז'ק על העליונה.  מרביתה של "תקופת המחתרת" עברה על אלי שטרית כעציר בלטרון (34 חודשים). במערכה המתמשכת נגד הבריטים כמעט ולא נטל חלק . בספרו של איתן לבני, "המעמד" (עמ' 35) מצוינות כל פעולותיו הקרביות של אליהו שטרית:

  • במאי 1945 נטל חלק בהטמנת חומרי נפץ בעמודי טלפון בחשכת הליל, ולאחר קידוח החור והטמנת חומר הנפץ חזר בשלום לביתו.
  • ב-14 במאי 1945 השתתף בחוליה בת 4 איש בהטמנת מרגמה אוטומטית מול מטה המחוז ביפו וזמן רב לפני הפעלתה חזרו כל הארבעה בשלום לבתיהם.
  • ב-27 במאי 1945 נשלח יחד עם אהרון שני ושמואל בן שלום להטמין חומר נפץ מתחת לצינור הנפט מעירק לבתי הזיקוק בחיפה. כל השלושה נלכדו על-ידי הלגיון הערבי ונשלחו ללטרון עד לכינון המדינה.
  • לאחר שחרורו מלטרון נשלח ליטול חלק בפעולת האצ"ל נגד רמלה; מיד בהגיעו נשרט בידו ברסיס של פגז, נחבש ונשלח בשלום לביתו.

בכך תמו סופית פעולותיו המלחמתיות של אלי שטרית. זה אינו מונע ממנו מדי שנה בערב יום העצמאות להופיע כמנחה טקס הזיכרון ברמלה, תוך שהוא מציג עצמו ב"צניעות", "מפקד לוחם בחזית רמלה". אדוני, ראש הממשלה, לא אלי שטרית הוא הזקוק להגנה אלא אלה שהוא הדיח והחרים – הלוחמים האמיתיים, אלה שאינם עוד וזכרם הולך ונמחק ואלה המעטים שעוד שרדו ונשכחו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s