מבצע קדש – צילום תחת אש

צלם 'במחנה' אברהם ורד, שהתלווה לצנחנים בקרב הפתיחה על המתלה וזכה בעיטור מופת על צילום תחת אש מאשים: כל אותה הצנחה בדרך שבוצעה הייתה  כישלון מכאיב וצורב של אריאל שרון

יוסף עברון

מ ע ר כ ת  ס י נ י – מלחמה הידועה גם בשם "מבצע קדש" או "מבצע סיני" – נתונה עד היום בוויכוח, אם הייתה זו "מלחמת אין ברירה" או "מלחמת מנע". שמעון פרס, כיום נשיא המדינה, שהיה מיוזמיה  ומאדריכליה המרכזיים של אותה מערכה עדיין סבור, שמבחינתה של ישראל הייתה זו מלחמה של אין ברירה. "באותן מסיבות ובאותם  תנאים הייתי חוזר ופועל גם כיום  באותו אופן", אמר לי ביוני 1986 בלשכתו בירושלים,  כראש ממשלת ישראל,  והוסיף: "בעקבות אותו מבצע נכנסו בסופו של דבר האמריקנים למחויבות, שהביאה את ארה"ב למצב של איזון במזרח התיכון ונתנה לה את האושיות המדיניות ליחסה כלפי מלחמת ששת הימים". ויש גם הסוברים אחרת, ביניהם פרופ' שמעון שמיר (שגריר ישראל לשעבר במצרים ובירדן וראש המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי באוניברסיטת ת"א)  הטוען, "הייתה זו מלחמת ברירה מובהקת, מלחמה עם מטרות מדיניות – תוצאה של מחשבה אסטרטגית שהתפתחה בשנים שקדמו לכך (הראיונות המלאים בנידון עם שני האישים בספרו של כותב המאמר, "סואץ 56 – מבט חדש" הוצאת "מודן").

קרב הדמים על המתלה
vered2

שלב הפתיחה של מערכת סיני היה ב-29 באוקטובר 1956, בשעת דמדומים, בהצנחת גדוד בפיקודו של רפאל איתן (רפול) ליד מעבר המתלה;  למחרת, ב-30 באוקטובר לפנות בוקר,  הוזנק הכוח העיקרי של חטיבת הצנחנים, כדי להתחבר עם היחידה שצנחה  במתלה. כוחות צה"ל העיקריים עדיין המתינו על הגבול למתן פקודת ההסתערות עם כיבוש המתלה. ב-31 באוקטובר  1956 נכנסה חטיבת הצנחנים לקרב הדמים הקשה והעקוב מדם באזור המתלה,  ובו נהרגו 38 חיילים ישראליים וכ-260 חיילים מצרים.

באות בוקר של יום רביעי,  עם עלות השמש, החלו הלוחמים בניקוי הנשק ובהכנות לקראת ההסתערות על המתלה. את הרגע הזה הנציח  צלם עיתון "במחנה", אברהם ורד, שהתלווה אל לוחמי חטיבת הצנחנים, ועל בסיס תמונה זו עוצבה מאוחר יותר המדליה, לציון יובל שנים לצניחה ולקרב המתלה  –  מדליה שהוענקה, בין היתר, לאברהם ורד (ב-1962 הוא זוכה בעיטור המופת על עבודת צילום אחרת בשליחות "במחנה", הפעם תחת אש,  בכיבוש נוקייב).

51 שנה לאחר האירוע, עדיין מראות הדמים של הקרב על המתלה חיים בזיכרונו של אברהם ורד, כאילו התרחשו רק אתמול, והוא מטיח האשמות כבדות באריק שרון, שפיקד על אותה פעולה ורואה בו את האחראי העיקרי לאותו הרג  של עשרות בחורים, ממיטב הלוחמים,  שניתן היה, לדעתו, להימנע ממנו אילו פעל שרון על פי הנחיות הפיקוד.

הייתי שם בגיהינום התופת

%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%9d-%d7%95%d7%a8%d7%93"כן הייתי שם", הוא נאנח, "באותו הגיהינום, ועד היום אינני יכול לשכוח את המראת הקשים של החברים ההרוגים. כל אותה הצנחה, בדרך שבוצעה, הייתה כישלון אחד מכאיב, ומי שאשם בכך יותר מכול הוא לא אחר מאשר אריק שרון, שפיקד על הפעולה".

"צילומי אוויר מוקדמים", הוא ממשיך, "הראו מחנה אוהלים בתוך מעבר המתלה, והללו נחשבו בטעות למחנה צבאי (בסופו של דבר התברר שהיה זה מחנה של עבודות ציבוריות). עקב כך, הצניחו את חטיבת הצנחנים 890 בכניסה למעבר המתלה – ולא בתוככי המעבר כמתוכנן.  זאת הייתה השגיאה הראשונה: אילו הצניחו את הכוח כמתוכנן, בתוך המתלה, היו מונעים מהמצרים לפרוס שם כוח ולהתבצר משני צדי המעבר.

למחרת הגעתי למקום עם יחידת תגבורת של צנחנים, כדי להתחבר עם הכוח הראשוני. בהמשך צרפו למשימה גם חיילים משייטת 13, ואני ביניהם.
למקום הגיע מטוס "פייפר" עם גנדי, רחבעם זאבי ז"ל. הוא שימש כקצין קישור והודיע מפורשות לאריק שרון, שמותר לו להכניס סיור קטן קל תנועה, כדי לבדוק אם המעבר "נקי" מכוחות אויב. אריק התעלם מההוראה של הפיקוד והכניס כמעט את כל החטיבה אל תוך המעבר, בלי לטרוח ולבדוק, אם ישנם שם חיילים מצרים.  הייתה זו טעות פטלית, כיוון שהמצרים התבצרו שם במשך הלילה ותפסו עמדות בכוכים משני צדי המעבר, כשהם מצוידים בנשק רב ובמכונות ירייה כבדות.ואיש מאתנו לא ידע על כך דבר. וכשנקלענו אל תוך התופת, היינו חסרי אונים, שימשנו מטרות חיות בתוך הוואדי, כשהמצרים יורים עלינו מתוך הכוכים שהתבצרו בהם. אם יצאתי משם חי זה רק בנס. במכת האש הראשונה נפלו 38 מטובי הלוחמים, ללא כל טעם, אך ורק משום שאריק שרון מיהר לחצות את המעבר לעבר תעלת סואץ לפני אברהם יפה בחטיבה 9,  מה שעלה בחייהם של 38 בחורים ועשרות רבות של פצועים.

הייתי שם וראיתי במו עיניי, איך קטלו אותם לאור היום. וכשנחלצנו סוף סוף מאותה מלכודת אש,  לאחר קרב גבורה של יחידה אחרת שטיהרה את שני צדי המעבר בקרב פנים אל פנים וחיסלה -200 חיילים מצרים – מצאתי עצמי על זחל"ם מלא בגוויות של צנחנים, שנפלו באותה מלכודת אש מיותרת בקרב על המתלה".

עד כאן עדותו החיה  של אברהם ורד, צלם "במחנה",  שנלווה לצנחנים בקרב על המתלה והיה עד ראייה למה שהתרחש בשדה הקטל. בעקבות אותו מחדל הוטל על האלוף חיים לסקוב לחקור את נסיבות הקרב, ואריאל שרון נקרא לשר הביטחון דאז,  דוד בן גוריון, למתן הסברים. קרב המתלה הוליד פולמוס לוהט בצמרת צה"ל, כאשר הרמטכ"ל דאז,משה דיין, מאשים את מפקד הצנחנים, אריאל שרון, בהפרת פקודה ובהסבת סיור להתקפה רבתי.  והפולמוס עדיין לא שכך

פורסם לראשונה במזכר ב 1.11.2007
פורסם בערוץ שבע
צוטט בשבעה ימים, ידיעות אחרונות 13.4.2013

שבעה ימים, ידיעות אחרונות, עמ' 32 12.4.2013

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s