תעש – בן הברית שנשכח במלחמת ששת הימים

הפפ
הפפ"ם – הופעת בכורה עולמית לפצצה מפצחת מסלולים, צילום: תעש

מאת יוסף עברון *
יום שני, ה-5 ביוני 1967, החל כבוקר רגיל ביותר. בשדות התעופה הצבאיים, שנמצאו בכוננות מתמדת מזה מספר ימים – צלצל לפתע הפעמון האדום. הטייסים, שבחלקם הסבו ליד שולחן ארוחת הבוקר, זינקו תוך שניות לעבר מטוסיהם. הפעמון האדום המשיך לצלצל ללא הפסקה. זמזום מנועי המטוסים הפר את שלוות הבוקר ולפני שהמחשבה תפסה את המתרחש – כבר נמצאו הבחורים באוויר, מהירים מאוד, אך שקטים ובוטחים.
כל אחד פנה לעבר היעד שנקבע לו.
מ ל ח מ ת  ש ש ת  ה י מ י ם נכנסה ליומה הראשון.

תעש – השותף הסמוי שתרם לניצחון

בפחות משלוש שעות הושמדו שלוש מאות וחמישים מטוסים מצריים. בטרם אתא ערב היה כל המרחב האווירי של המזרח התיכון –מהיאור ועד לחידקל – בשליטתו המוחלטת של חיל האוויר הישראלי. ארבע מאות ועשרה מטוסי אויב הפכו באותו יום לגרוטאות מפויחות.
מדורות ענק ופטריות עשן, מראס- בנאס בדרום ועד אל עריס ומסורה בצפון, מתעלת סואץ ועד לרדקה שממול למצרי טיראן – ציינו את מקומם של עשרים וחמישה שדות תעופה של האויב, או ליתר דיוק, את מה ששרד מהם. לא עברו שעות רבות ואודים עשנים סימנו את בסיסי חילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן ואחד משדות התעופה העיראקיים שפעל נגדנו.
נלוויתי אל טייסינו ככתב צבאי וראיתי את פניהם ברגעיהם הגדולים: הם היו ונותרו אמיצים ורגועים, מורא לא היה בלבם – אף כי ידעו, שכל אחת מגיחותיהם עלולה להיות האחרונה.

טייסי חיל האוויר הפכו לאגדה חיה, ובצדק – לא רק במזרח התיכון אלא גם ברחבי העולם. אולם בסערת הקרב ובלהט הניצחון נשכח שותף סמוי, שתרם רבות לאותו ניצחון מוחץ של צה"ל ובמיוחד של חיל האוויר – התעשייה הביטחונית של ישראל – תעש, תע"א (תעשייה אווירית) ורפאל – התרומה המשמעותית ביותר הייתה של "התעשיה הצבאית בישראל".

פצצת פיצוח המסלולים (פפ"ם)

papaam

רבים משדות התעופה של האויב הוצאו מכלל שימוש עוד בשעות הראשונות של המלחמה, באמצעות הפפ"ם (פצצת פיצוח מסלולים), פרי פיתוח וייצור של המעבדה המרכזית בתעש – ולמטוסי האויב שהמריאו והצליחו לשרוד לא היה לאן לשוב…היה זה שימוש הבכורה העולמי בסוג זה של פצצות והוא זכה לפרסום רב בתום מלחמת ששת הימים. יוזם הפיתוח, אברהם מקוב ז"ל שעמד אז בראש המעבדה המרכזית למחקר ופיתוח של התעש, זכה על כך בשנת 1969 (בשנית) ל"פרס ביטחון ישראל".

הפיתוח עצמו נמשך מספר שנים, הסתיים חודשים אחדים לפני המלחמהונכנס מיד לייצור שוטף ולאספקה לצה"ל.  בפרוץ המלחמה כבר הייתה בידי חיל האוויר כמות מוגבלת של פצצות פפ"ם, כ מ א ת י י ם במספר, והוא עשה בהן שימוש יעיל ומידי.

על חלקו של התעש בהכנות למלחמה סיפר המנכ"ל דאז, יצחק עירוני ז"ל :

"את ההודעה על מצב הכוננות קיבלתי טלפונית ב-16 במאי 1967, למחרת מצעד צה"ל בירושלים. מעברו השני של הקו נמצא ראש אג"א (אגף אפסנאות), אשר הסביר לי את המצב וביקש לקיים עמי שיחה אישית ובה הציג לפני את דרישותיו הדחופות של צה"ל, ביבשה ובאוויר. בראש ובראשונה נתבקשנו למסור את כל המוצרים המוגמרים, תוך הקפאה מידית של היצוא לחו"ל. למחרת כבר קיבל לידו הצבא את כל כמויות ה"עוזים" שנמצאו ברשותנו וכן את הרובים, הרימונים ומוצרי החימוש האחרים.
חיל האוויר דרש להעביר לרשותו מיד את כל מכלי הדלק הנתיקים שהיו מועדים ליצוא. נושא זה שימש מקור דאגה לחיל האוויר: הדבר החל בהופעתם של מספר "מיגים" מעל לאזור הנגב ובניסיון ליירטם. כתוצאה מכך, הטילו מטוסינו באותו יום כ-20 מכלים; מפקדת חיל האוויר חששה שבקצב הזה תיווצר עד מהרה בעיה של מחסור במכלים נתיקים.
התעש נתבקש אפוא להתארגן במהירות לייצור מוגבר בנושא זה.

כעבור יומיים, ב-18 במאי, נמסרה לי רשימת משימות ועדיפויות לביצוע מידי, וזו כללה בין היתר, תחמושת זעירה; תחמושת 20 ו-30 מ"מ לתותחי חיל האוויר, השלמת ייצורם של קנים 105 מ"מ, של מכלי דלק נתיקים, נושאי פצצות, מגלשי רקטות ועוד…".

המפעל בירושלים העמיד עצמו לרשות חיל האוויר לעבודות שיפוצים דחופות. "שופצו מאות נושאי פצצות ומכלים במשלוחים יומיומיים", סיפר מנהלו של המפעל, יחיאל בן זאב ז"ל: "אולם לא רק בחיל האוויר טיפלנו, שיפצנו גם מטולי בזוקה עבור חיל החימוש; עבדנו יומם ולילה כשסכנת הפגזות מרחפת מעל לראשינו (המפעל, אכן, הופגז במהלך המלחמה)".

רוח זו של התנדבות אפיינה את כל מפעלי התעש במלחמת ששת הימים. גלגליה החלו נעים במלוא הקיטור, אך בטרם נכנסו לתנופה מלאה – המלחמה נסתיימה באותה פתאומיות שבה החלה.

כשבאים לסקור כעבור עשרות שנה את אותה מערכה על היבטיה השונים,  – מן הראוי לציין גם את חלקה של "התעשיה הצבאית בישראל" באותו ניצחון מדהים ומוחץ.

בן גוריון מבקר בתעשייה הצבאית בשרונה, תל אביב. משמאל: מנכ
בן גוריון מבקר בתעשייה הצבאית בשרונה, תל אביב. משמאל: מנכ"ל תעש היוצא יצחק עירוני, מנכ"ל תעש הנכנס מיכאל שור, יוסף עברון דובר תעש. אוגוסט 1972

כותב המאמר י. עברון ז"ל שימש דובר התעשייה הצבאית ועורך ביטאונה בשנים 1969-1990.
ספריו: "התעשייה הביטחונית בישראל" ו"מגן ורומח" (הוצאת משרד הביטחון) מהווים אסמכתא חשובה לכל המתעניין בתולדות הייצור הביטחוני מתקופת המחתרת ועד לימינו אנו.

פורסם במחלקה ראשונה
פורסם בערוץ שבע

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “תעש – בן הברית שנשכח במלחמת ששת הימים

  1. תודה רבה למערכת "מזכר" על פרסום כתבה יוצאת מן הכלל ב"חדשות המחלקה הראשונה", ו"ליכודניק" של העיתונאי,הסופר והפובליציסט יוסף עברון ז"ל.בלעתי בשקיקה כל מילה על אותו שותף סמוי שהיה בבחינת "מים שקטים חודרים עמוק" -וכך גם חדר תעש ללבי! בחיי שלא היה לי מושג על חלקו באותו ניצחון מפואר של מלחמת ששת הימים, כי מה שפורסם אז היה חיל האוויר שכתש את שדות התעופה הערביים בשעות הראשונות למלחמה ובכך הוציא אותם מכלל פעולה.תודה על התזכורת שיש המתפרסמים בריש גלי, ויש העושים מעשיהם בצנעה.כן ירבו! בברכה, אחת העם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s