פרופ' ארנס: הכול נובע מאי-השלמת המלאכה במבצע עופרת יצוקה

תמונה: ויקיפדיה

63 שנה לאחר כינונה של מדינת ישראל – עריה מופגזות יום אחר יום באין מפריע, גבולותיה פרוצים יותר מאי-פעם, וחרפת ההבלגה של תקופת טרום המדינה מאומצת מחדש, ועד כמה שזה לא ייאמן – על-ידי ממשלה בראשותה של תנועת הליכוד, ממשיכתה הרעיונית של תנועת החרות מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי, ששבירת מדיניות ההבלגה הייתה מהסיבות המרכזיות להקמתו  שר הביטחון לשעבר, פרופ' משה ארנס, מגיב על המצב הביטחוני:  "הכל נובע מאי-השלמת המלאכה במבצע עופרת יצוקה". פורסם לראשונה באוגוסט 2011, אקטואלי עכשיו יותר מתמיד

יוסף עברון

תזכורת היסטורית

מאורעות הדמים הקשים שפרצו ב-1936 והגיעו לשיאם ב-1938 (רציחות מהמארב, תקיפת דרכי תחבורה, שריפת יערות, הצתת שדות, מיקוש ומארבים בדרכים), העלו בכל חריפותו את נושא התגובה: הממסד הציוני ומנהיגות היישוב החליטו, שלמרות הכל, יש לנקוט במדיניות של "הבלגה": נשקנו צריך להיות טהור, יש להפעילו נגד פורעים, אבל אין לחלל אותו על-ידי פגיעה בערבים חפים מפשע (מאוחר יותר, במהלך המאורעות שהחריפו ובלחץ אנשי השורה – אישרה ההנהגה המדינית ל"הגנה", "פגיעה בפוגע" (בעת המעשה) ו"תגובה אקטיבית מקומית במקרים חמורים").

נגד "קונספציה מוסרית" זו הגיב ז'בוטניסקי בלעג: "אל תעזו להעניש חפים מפשע?! פטפוט שטחי וצבוע… במלחמה, כל מלחמה ומלחמה, הלוא כל צד וצד הוא חף מפשע… אין מלחמה אלא בחפים מפשע, כמו שאין מלחמה אלא מלחמת אחים באחים… לכן ארורה היא כל מלחמה, על כל צורותיה… ואם אינך רוצה לפגוע בחף מפשע – גְווע! ואם אינך רוצה לגווע – ירֵה ואל תפטפט".

"עופרת יצוקה" – המבצע הבלתי גמור

במשך חודשים ארוכים, מאז השתלט החמאס על רצועת עזה ביוני 2007, גבר ירי הטילים והרקטות (קסאם וגראד) לעבר היישובים הסמוכים לרצועה; בעקבות ההסלמה הגוברת פתחה ישראל ב-27 בדצמבר 2008 במבצע צבאי רחב ("עופרת יצוקה"), שנמשך 22 יום ומטרתו הייתה להרוס את תשתית החמאס ברצועה ולהביא להפסקת ירי הרקטות על שטח ישראל. הפעילות הצבאית הסתיימה ב-17 בינואר 2009 בהפסקת אש חד-צדדית של ישראל, בלי שהושגה גם אחת ממטרותיו וחרף התנגדותם של גורמים מדיניים וצבאיים בכירים, שגרסו כי יש להמשיך במבצע עד לחיסולו המוחלט של שלטון החמאס.

ב-8 בינואר 2009, כשבוע לפני הנסיגה מעזה, הזהיר האלוף (במיל.) יעקב עמידרור, ששימש כראש חטיבת המחקר באמ"ן, בטור פרשנות מיוחד לחדשות 2 באינטרנט, מפני נסיגה חד-צדדית בנסיבות שנוצרו: "ישראל צריכה לכבוש את עזה!", הסביר, "רק אז אולי נקבל חלק מהדרישות שלנו. במצב הנוכחי שבו אנו מודים שאין לנו כוונה לכבוש את הרצועה, לחמאס אין כוונה לוותר על משהו, כי אין לו מה להפסיד… אפשר היה לא לפתוח במלחמה, אבל להכניס את כוחות הקרקע ובאמצע לבלום אותם ולחפש דרכי מילוט – זו התוצאה הכי גרועה שיכולה להיות. אנחנו ניתפש כאומה פחדנית שמנצלת את כוחה האווירי, אבל בכל פעם שזה בא להתנגשות על הקרקע, מהססת – ובסופו של דבר נעצרת". "אם ניסוג עכשיו מעזה", הזהיר, "ישראל תצא מהמלחמה הזו כמדינה שאין לה יכולת לקבל הכרעות, וכשהיא מקבלת אותן היא מפחדת לבצע אותן, וכשהיא מבצעת, היא נעצרת לפני שהיא מכריעה. זו תדמית גרועה מאוד במזרח התיכון, והבעיה היא בדרג המדיני!".

בעוד מיליון אזרחים בישראל ישבו במקלטים החיים האזרחיים בעזה התנהלו על מי מנוחות

חיש מהר התברר, שלא זו בלבד שחמאס לא איבד את יכולתו לירות רקטות לעבר ישראל, אלא הרגיעה היחסית נוצלה לשדרוג ושיקום היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור ברצועה. מאז תום המבצע נורו לעבר שטח ישראל מאות רקטות ופצצות מרגמה. ארגון החמאס וארגוני הטרור האחרים ברצועה חיזקו את כושר הלחימה שלהם והמשיכו לבצע ירי קסאם וטילי גראד לעבר ישראל באין מפריע, מדי פעם, כשעלה הרצון לפניהם.

וממשלת ישראל, בראשותו של הליכוד, שבה ואימצה את מדיניות ההבלגה של מנהיגות היישוב בתקופת טרום המדינה: "פגיעה בפוגע (בעת המעשה) ותגובה אקטיבית מקומית במקרים חמורים". התוצאה: בעוד שהחמאס שיבש כליל את החיים של מיליון אזרחים ישראלים – החיים בעזה התנהלו בכל המערכה הזו כתקנם. ישראל הסתפקה בתגובה סלקטיבית למקורות הירי, מחשש לפגיעה באוכלוסיה.

"את הכרעת החמאס לא נשיג בירי תותחים אלא בפעולה קרקעית"

"איזו היא מדינה ריבונית על פני כדור הארץ הייתה סופגת הפגזות כבדות מאחת משכנותיה, מבלי להשיב בהפגזה נגדית לעבר האזור שממנו הופגזה (האם בנות הברית במלחמת העולם השנייה לא עשו כן בהפצצות המסיביות על ערי האויב באירופה ובאסיה)?", שאלנו את שר הביטחון לשעבר, פרופסור משה ארנס. "האם אבד כוח ההרתעה של ישראל כלפי החמאס, שבכיריו מכריזים, כי ידם בסיבוב הזה הייתה על העליונה והאם לא יסיקו מכך גם בחיזבאללה, שהאיומים על לבנון במקרה של הסלמה אינם אלא עורבא פרח?"

"הכל נובע מאי-השלמת המלאכה במבצע עופרת יצוקה", טוען פרופסור ארנס. "אסור היה לנו לסגת מעזה בלי חיסולו המוחלט של שלטון החמאס. מתום המבצע הוברחו לרצועת עזה עשרות טונות של חומרי גלם לייצור אמצעי לחימה, כמויות גדולות של חומר נפץ תקני, עשרות רבות של רקטות וטילי נ"ט ומאות פצצות מרגמה. החמאס התחזק והצטייד בכלים מלחמתיים מתקדמים. את הכרעתו לא נשיג בירי תותחים אלא בפעולה קרקעית, וככל שנשתהה המצב ילך ויורע. נסיגות חד-צדדיות, ללא תמורה, מתפרשות בעיני הפלשתינים ככניעה, והדבר אך מדרבן אותם להגביר את הפיגועים. ברחנו מלבנון ואנו פוגשים את החיזבאללה ביו"ש ובעזה. פינינו את מתיישבי גוש קטיף וקיבלנו במקומם את אנשי כנופיות החמאס. לצערנו, החשיבה הפוליטית המוטעית של שרון היכתה שורשים בדרגים המדיניים, פגעה בחשיבה הצבאית המקצועית ומנעה מצה"ל למצות את יכולתו במאבק נגד הטרור".


פורסם בערוץ שבע
פורסם במחלקה ראשונה

פורסם בליכודניק, על רקע מבצע צוק איתן 2014 

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “פרופ' ארנס: הכול נובע מאי-השלמת המלאכה במבצע עופרת יצוקה

  1. ניתוח יוצא מן הכלל שכאילו נכתב היום. מאמר מרתק שמראה שוב ושוב את המצב המסובך שבו נתונה מדינת ישראל, שמצד אחד מחויבת לפעול כמדינה דמוקרטית בחבר העמים הנאורים ומצד שני נלחמת על קיומה מלחמה עקובה מדם אל מול טירור שאולי מאמין באללה, אך אין לו אלוהים! עברון ז"ל השכיל לתאר זאת בצורה מרתקת ומסתבר שלמרות שהוא עצמו מת, חשיבתו ומילותיו עדיין חיות מאוד!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s