תזכורת מבן גוריון לראש הממשלה ולנשיא המדינה

מקור: לע"מ
מקור: לע"מ

האיומים על ישראל בימי רה"מ הראשון היו גדולים וממשיים, אך דוד בן-גוריון נקט עמדה ועשה מעשים שהותירו את ישראל איתנה. נתניהו ופרס, המסר מכוון בעיקר אליכם… ערב צאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון, כשברקע ביקורו בארה"ב "האולטימטום השקט" של הנשיא ברק אובמה – מן הראוי לשוב ולהזכיר, כיצד נהג ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, במצבים קריטיים דומים אל מול אולטימטומים חריפים בהרבה, שאיימו על עצם קיומה של המדינה, מצד שתי מעצמות העל דאז, ארה"ב וברית המועצות הקומוניסטית. וטוב גם לזכור ולהזכיר, במיוחד לנשיא המדינה הנוכחי, שמעון פרס, המתיימר להיות ממשיכו של בן-גוריון, מה הייתה עמדתו של מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון בשאלת מעמדה של ירושלים. (פורסם במרץ 2010)

מאת יוסף עברון

האולטימטום האמריקני ערב כינון המדינה

שעות ספורות לפני ההכרזה ההיסטורית על הקמתה של מדינת ישראל, ביום השישי הבלתי נשכח של ה' באייר תש"ח, שיגר הבית הלבן אולטימטום חריף וחד-משמעי לדוד בן-גוריון: "עליכם לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ולהסכים לשביתת נשק בת עשרה ימים". האולטימטום אף לווה באיום מפורש על-ידי שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל: "הם ישמידו אתכם! ואל תצפו לעזרה מארצות הברית המזהירה אתכם מפני הסיכון החמור שאתם נוטלים על עצמכם..!". ערב יום הולדתו השמונים סיפר לי דוד בן-גוריון בראיון עיתונאי בשדה בוקר על המצב הצבאי שבו שרוי היה היישוב בעת שיגור האולטימטום:

"עוד בטרם אתא ליל ה-15 במאי כבר הסתכמו אבידותינו בלמעלה מ-750 הרוגים מטובי לוחמינו… מרבית יחידותינו היו תשושות בעקבות שישה שבועות של קרבות מרים, לא היה בידינו אפילו טנק אחד, מטוס בודד או אפילו תותח שדה… היו אלה רגעי חרדה שכמותם לא ידעתי בכל מהלך חיי… ב-12 בלילה הודיעו לנו שצבאות ערב חצו את הגבול… היינו נטולי נשק… והם עלו עלינו מכל עבר…"

ואף על-פי כן, כשמחוגי הזמן הורו את שעת ההכרעה, בן-גוריון נמצא במקום שהוועידה לו ההיסטוריה, על במת אולם המוזיאון בתל אביב – מנהיג של אומה שעדיין לא גובשה, של מדינה שלא הייתה קיימת, והצהיר בקול רוטט קמעה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל!" מי יודע, אילו מישהו אחר ולא דוד בן-גוריון, צריך היה להגיע באותן נסיבות, לאותה החלטה היסטורית – בניגוד לרצונו המפורש של נשיא ארצות הברית דאז ולאיומיו הבוטים של שר החוץ שלו – האם מדינת ישראל הייתה קמה בכלל?

האולטימטום הרוסי ב"מבצע סיני"

ניקולאי בולגנין, ויקיפדיה
ניקולאי בולגנין, ויקיפדיה

כעבור שמונה שנים, ב-5 בנובמבר 1956, בעיצומו של "מבצע סיני", שיגר ראש ממשלת ברית המועצות, ניקולאי בולגנין, לבן-גוריון, אולטימטום חסר תקדים בחריפותו, ובו נדרשה ישראל להפסיק את תוקפנותה ולבצע נסיגה מיידית, שאם לא כן – נשקפת סכנה ל"עצם קיומה של המדינה".  "הרגשתי היא שזה מכתב שיכול להיכתב בידי היטלר, בידי נאצי. אבל בתשובה מוכרחים אנו לענות בכבוד…", מצוטט בן-גוריון בפרוטוקול ישיבת הממשלה למחרת קבלת מכתב האיום הדרמטי מבולגנין. "השתוללות הטנקים הרוסיים בהונגריה מעידים מה נאצים קומוניסטים אלה מסוגלים לעשות", רשם ביומנו.

שרת החוץ דאז, גולדה מאיר, הייתה איתנה בעמדתה, שיש להתייחס בשיא הרצינות לאיום הרוסי. לשם כך חשפה בפני השרים את עיקריו של מסמך מודיעיני שהונח על שולחנה, ובו תרשים שיחה עם מקור מהימן בניו-יורק, שאת זהותו לא גילתה, ולפיו, אם ישראל לא תיענה בחיוב לדרישה לנסיגה מיידית מסיני, תכננו הרוסים להפציץ את ישראל במשך יום אחד: "רק יום אחד של הפצצה על ישראל", אמרה שרת החוץ, "הם הניחו שבגלל זאת אמריקה לא תיכנס למלחמת עולם. אבל הכוונה הייתה ללמד לקח את ישראל. שלא תקום לאיזה מעשה במשך שנים רבות". גולדה מאיר לא הייתה היחידה, שסברה, שיש להיענות ללא דיחוי לאולטימטום של הרוסים. דיווחים רבים שהגיעו לראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, הזהירו, שברית המועצות, בהנהגתו של ניקיטה חרושצ'וב, עמדה על סף הטלת מהלומה צבאית עזה על ישראל. "בן-גוריון לא הסתיר את דאגתו העמוקה נוכח העמדה הרוסית ולא ניסה להתעלם ממלוא חומרת משמעותה, אך תגובתו לא הייתה פיק ברכיים, לא אחזה בו בהלה", מציין הרמטכ"ל דאז, משה דיין, בספרו, 'יומן מערכת סיני'; "להפך, מהבחינה האמוציונאלית האולטימטום הרוסי דרך אותו למאבק". ודיין מוסיף: "שמחתי מאוד על קור הרוח שבו ניתח בן-גוריון את פני הדברים", תוך שהוא מטעים: "אני מכיר את מי שעלולים היו להיות ראשי ממשלת ישראל, לולא מילא בן-גוריון תפקיד זה, ואין לי ספק כי תגובותיהם במצב זה היו חדורות יותר משמינית שבשמינית של פאניקה…".

 

תזכורת למפקפקים לגבי זכותנו הריבונית המלאה על ירושלים

קודם כל, לנשיא מדינת ישראל הנוכחי, מר שמעון פרס (המתיימר להיות ממשיך דרכו של בן-גוריון), המצוטט לאחרונה בכלי התקשורת, כמי שמתנגד להתיישבות יהודית באזורים המאוכלסים על-ידי ערבים בירושלים: האם הייתה היום דריסת רגל ליהודים בנצרת אילמלא החליט בן-גוריון להקים את נצרת עילית? או בעכו, אילו לא התיישבו שם יהודים? ועוד כהנה וכהנה מקומות ואזורים, שלא כאן המקום לפרטם? ואשר לדעתו של בן-גוריון לגבי אכלוסם של יהודים בירושלים, להלן ציטוט מתוך דבריו בכנסת ב-31.7.1967:
מן הראוי היה שראשי השלטון בישראל ישננו לעצמם את אימרתו ההיסטורית של בן-גוריון:
"לא חשוב מה יאמרו הגויים, אלא מה יעשו היהודים"
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s