שלמה ברנדווין – 'בר כוכבא' לזכרו

shlomo2מאת: שוקי ברנדווין

שנה למותו.
שמענו את זיכרונותיך על קקטוס ועל קבצן, לוחמי האצ"ל. הכרתי את יעל בן דב, ג'קסון ואחרים, והם לוחמים ללא חת.

נגע לליבי הסיפור על יונתן הלוחם הבודד, היחידי שרץ כקשר בין העמדות בקרבות פאלוג'ה עד שצלף מצרי גדע את חייו. שמענו על ההיכל בבית הספר שפיצר שם השביע האצ"ל את לוחמיו הירושלמים ושם גילית שאחותך רבקה בין הלוחמות.

ליווינו אותך במאסר בקישלה ובמגרש הרוסים, במחנה המעצר בלטרון וחפירת המנהרות בגילגיל ובקניה, כשאיבדת את חבריך וגם נפצעת בטבח שערכו שומרי המחנה הקטן באסירי המחתרות בט"ו בשבט 1946. ראינו את עיניך בורקות כשסיפרת על רבי אריה לווין הרב של האסירים, איש צדיק היה. ליווינו אותך בעמדות האצ"ל בקרבות תש"ח בהר ציון וכמפקד גדודי הנוער של האצ"ל בקטמון עד לפירוק והמעבר לצה"ל.

shlomoאני זוכר מילדותי את מילות השיר, 'יד אחים הסגירתני לכלא ותנעל בית אמי לפני… אלוהים ליגון בחרתנו ותבחר את אחי לתלין'. אבא, אתה זיכרון של תקופת הסזון, בה יהודים חטפו, עינו והסגירו את אחיהם לאויב הבריטי שמנע מכם מדינה. אתם מאסתם בהבלגה ואתם הייתם הפורשים וקבוצות הטרור וטעמת טעם שנאת האחים. אתה זיכרון שצריך לדבר עליו וללמד אותו, והגדת לבינך יום ולילה, כדי שלעולם לא עוד יתאכזרו אחים.

שמענו ממך את שירי המחתרות שלמעשה מעולם לא השמיעו בשידור, אוצר של תרבות, גבורת הלוחמים סיפורם ושירתם נותרה עדיין במחתרת. היום שרה הקטנה, ניפגש בצאתי למלחמה… אתה, תחת הכינוי 'בר כוכבא', חיית את ההדר, עברי גם בן עוני – בן שר. אם עבד, אם הלך, נוצרת בן מלך, בכתר דוד נעטר.

שירת הדרור היא שירתנו, וסיסמתנו – גאולה לעם.

את הימים האחרונים האלו, עשיתי עם חברך לימים אדומים, מאלו שמשורה משחרר רק המוות, גיבורי לח"י, אותו הזכרת כשדיברת על פיינשטיין ובראזני שהתאבדו בכלא לפני שתשיגם יד התלין, חברך אליעזר בן עמי, שהכין את תפוזי הנפץ בכלא במגרש הרוסים, הוא אותך אינו זוכר, לדבריו אתה צעיר. הוא בן 94 ומדבר כמוך, הוליכוני, הושיבוני. הכינותי, הבינותי. כולו הוד, כשהולכים עמו, מבינים. ואתה היית שם.

קמה המדינה, ואני בתור ילד, זוכר את נסיעותיך הרבות ואת מועדון השח-מט הירושלמי שבו בילית לילות ארוכים ואת אמא היקרה, העזר לצדך, שעבדה משמרות לילה במשגב לדך.

חלפו השנים וגדלתי, ובמהלך חיי פגשתי אין ספור אנשים שהכירו אותך כעובד מדינה במשרד הפנים, מהם למדתי עד כמה תמיד מצאת זמן לעזור לזולת, תמיד היללו ושיבחו אותך. ואז נכנסה שילה למעגל חיינו, ומלאה את החסר והייתה לצדך בכל עת, שילה שתמיד יש לה עצה נבונה לתת כשנדרש.

אבא אתה אתנו בכל עת, נאספת אל אבותיך ששמותיהם מעוררים כבוד בפני שומרי הדת ואלו היודעים. כל אחד מהם הינו חוליה בשרשרת הדורות הארוכה המאפיינת את קורות עמנו בגלות במהלך אלף שנות. כל אחד ואחד מהם יושב עתה בקיר המזרח, ואתה עמם.

אבא. אתה חסר.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s