פוסט מרוכז: בן גוריון מוכן להרכיב ממשלה, ראיון ב"הבוקר" 1965 וסערת הבחירות שלאחריו

 

בשדה בוקר

בין השנים 1964- 1972, העניק מר בן גוריון ליוסף עברון ז"ל מספר ראיונות חשובים, בעת ששימש ככתב מדיני בכיר בעיתון "הבוקר", במגזין "מבט חדש" של רפ"י, ומאוחר יותר כעורך "בתעש" – ביטאון התעשייה הצבאית. ראיונות אלו עוררו בשעתו הדים רבים במשך חודשים בארץ ובעולם, כולל דברי פולמוס מתמשכים בעיתונות הכתובה שנהנתה אז מרייטינג בלתי מוגבל. בעקבות אותם ראיונות קיים בן גוריון התכתבויות מעניינות עם עברון, ואף ציין בנידון הערות ביומנו. אנו מביאים כאן לראשונה חלק קטן מהחומר הארכיוני הזה, שמעניק פרספקטיבה היסטורית ומבט לאחור, על סוגיות שבערו על סדר היום.

פוסט מרוכז: הראיון ההיסטורי עם בן גוריון ב 1964, והמהומה בעקבותיו

בין השנים 1964- 1972, העניק מר בן גוריון ליוסף עברון ז"ל מספר ראיונות חשובים, בעת ששימש ככתב מדיני בכיר בעיתון "הבוקר", במגזין "מבט חדש" של רפ"י, ומאוחר יותר כעורך "בתעש" – ביטאון התעשייה הצבאית. ראיונות אלו עוררו בשעתו הדים רבים במשך חודשים בארץ ובעולם, כולל דברי פולמוס מתמשכים בעיתונות הכתובה שנהנתה אז מרייטינג בלתי מוגבל. בעקבות אותם ראיונות קיים בן גוריון התכתבויות מעניינות עם עברון, ואף ציין בנידון הערות ביומנו. אנו מביאים כאן לראשונה חלק קטן מהחומר הארכיוני הזה, שמעניק פרספקטיבה היסטורית ומבט לאחור, על סוגיות שבערו על סדר היום. הראיון הראשון, משנת 1964, הוקדש ברובו לנושא סין המתעוררת, אך מה שעורר את הפולמוס הציבורי ופתח תיבת פנדורה – היה התבטאותו הקצרה של בן גוריון בנוגע ליכולתו של דיין. התבטאות שהוכחשה, אושרה, הובהרה בפרסום "אגרת הרמטכלים", ולא ירדה מהשיח הציבורי והפרטי חודשים רבים, מאחר שעסקה בשאלה הכאובה של גבולות מדינת ישראל בשנת 1948, הרצוי מול המצוי, והאם ניתן היה, תיאורטית, לקבוע גבולות אחרים במלחמת השחרור, אילו הרמטכל דאז היה דיין.

בן גוריון בראיון מיוחד ל"בתעש" – לא הייתי מורה היום על פירוק התיישבויות – אוגוסט 1972, גיליון 14

 

ראיון חגיגי עם בן גוריון ליום העצמאות ה-19, מבט חדש, 10.5.1967

"ראיון עם דוד בן גוריון זהו ראיון ישיר עם ההיסטוריה – ההיסטוריה החיה של תקומת המדינה. אין לך כמעט מאורע מדיני חשוב בתולדות היישוב העברי בארץ, ולאחר מכן – בתולדות המדינה, שדוד בן גוריון לא נטל בו חלק, אם לא היה יוזמו ומחוללו"…

בין השנים 1964- 1972, העניק מר בן גוריון ליוסף עברון ז"ל מספר ראיונות חשובים, בעת ששימש ככתב מדיני בכיר בעיתון "הבוקר", במגזין "מבט חדש" של רפ"י, ומאוחר יותר כעורך "בתעש" – ביטאון התעשייה הצבאית. ראיונות אלו עוררו בשעתו הדים רבים במשך חודשים בארץ ובעולם, כולל דברי פולמוס מתמשכים בעיתונות הכתובה שנהנתה אז מרייטינג בלתי מוגבל. בעקבות אותם ראיונות קיים בן גוריון התכתבויות מעניינות עם עברון, ואף ציין בנידון הערות ביומנו. אנו מביאים כאן לראשונה חלק מהחומר הארכיוני הזה, שמעניק פרספקטיבה היסטורית של מבט לאחור, להנצחת מורשת בן גוריון.

ראיון עם בן גוריון בשדה בוקר, מבט חדש, 28.9.1966

ערב שבת ה' באייר תש"ח – 14 במאי 1948. המקום: אולם המוזיאון בתל אביב. על הבמה ניצב דוד בן גוריון, קולו רוטט קמעא : "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל!" באולם הושלך הס. דומה, שהזמן עמד מלכת. בזה אחר זה חותמים 37 נציגי היישוב על קלף מגילת העצמאות. 1878 שנה לאחר חורבן הבית השני – זוכה העם היהודי לכונן מחדש את מדינתו במולדתו ההיסטורית. מאחורי הבמה מתנוססת תמונתו של תיאודור הרצל. בין האורחים מוחים, פה ושם, דמעה נסתרת. אלה קומץ צירי הקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1897, בו נוצרה ההסתדרות הציונית. "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים", כתב הרצל ביומנו. 50 שנה לאחר מכן, הגשים דוד בן גוריון את חזון חלום הדורות. העם היהודי על כל תפוצותיו עצר את נשימתו לרגע. מחוגי השעון הורו 4:37. דוד בן גוריון הזדקף על עמדו והכריז: "אני נועל את האספה – קמה מדינת ישראל!"
היתה זו שעתו הגדולה של דוד בן גוריון.

חלקו של חיים ויצמן בעידוד הקמת המדינה

באותה שעה הרת גורל של ערב ההכרעה שאב בן-גוריון עידוד מאדם אחד, חיים ויצמן. בעוד מגעים מתנהלים סביב השעון ודיפלומטים בכל העולם ממתינים בדריכות להתרחשויות אשר יחרצו את גורל המזה"ת, בחדרו של ויצמן במלון 'וולדורף אסטוריה' בניו-יורק צלצל הטלפון. על הקו היה מאיר וייסגל שנשלח ע"י ב"ג לברר את דעתו בשאלת הכרזתה של המדינה. ויצמן אחז בשפופרת: "למה הם מחכים האידיוטים האלה?"

רבותיי חברי הקבינט, ההיסטוריה חוזרת

מקור: לע"מ

מאת: יוסף עברון
אם מישהו מדור ההנהגה דהיום היה ניצב בימים עברו במקומו של דוד בן-גוריון, באותו רגע היסטורי נורא ומול אותם לחצים מדיניים – האם הייתה קמה מדינת ישראל? שום דבר לא אבד, לא נשכח
(פורסם בנובמבר 2010)

תזכורת מבן גוריון לראש הממשלה ולנשיא המדינה

מקור: לע"מ

האיומים על ישראל בימי רה"מ הראשון היו גדולים וממשיים, אך דוד בן-גוריון נקט עמדה ועשה מעשים שהותירו את ישראל איתנה. נתניהו ופרס, המסר מכוון בעיקר אליכם… ערב צאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון, כשברקע ביקורו בארה"ב "האולטימטום השקט" של הנשיא ברק אובמה – מן הראוי לשוב ולהזכיר, כיצד נהג ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון, במצבים קריטיים דומים אל מול אולטימטומים חריפים בהרבה, שאיימו על עצם קיומה של המדינה, מצד שתי מעצמות העל דאז, ארה"ב וברית המועצות הקומוניסטית. וטוב גם לזכור ולהזכיר, במיוחד לנשיא המדינה הנוכחי, שמעון פרס, המתיימר להיות ממשיכו של בן-גוריון, מה הייתה עמדתו של מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון בשאלת מעמדה של ירושלים. (פורסם במרץ 2010)