פעולות המחתרת אילצו את הבריטים להתפנות

תמונה: לע"מ, סער יעקב
תמונה: לע"מ, סער יעקב

ב-7 בינואר 1997, במסגרת כתיבת ספרי על "גידי" (קצין המבצעים של האצ"ל), ראיינתי את ראש הממשלה לשעבר, מר יצחק שמיר, שלא הסתיר את הערצתו לאיש. עד מהרה גלשה השיחה בינינו למאבקן הכולל של תנועות המחתרת – האצ"ל והלח"י – ולחלקן בפינוים של הבריטים מהארץ, וכאילו במטה קסם התעורר הארי הזקן מרבצו ושב לתקופת נעוריו, ובקול בוטח, שב והטעים את "האני מאמין שלו".

להמשיך לקרוא "פעולות המחתרת אילצו את הבריטים להתפנות"

66 שנה למאבק נגד השלטון הבריטי בא"י – ינואר הסוער

גידי - המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל, ספרו של יוסף עברוןבחודש ינואר 1946 פעלו האצ"ל והלח"י במסגרת תנועת המרי וברוח ההסכם שנחתם ביניהם. כל אותו זמן לא התירה להן הנהגת תנועת המרי לערוך מבצעי קרב של ממש (להוציא ניסיון חילוץ מבית הסוהר המרכזי בירושלים). עקב כך התרכזו עיקר המאמצים של האצ"ל בפעולות רכש כספיות ורכש של אמצעי לחימה
להמשיך לקרוא "66 שנה למאבק נגד השלטון הבריטי בא"י – ינואר הסוער"

כשהאצ"ל והלח"י פוצצו את שדות התעופה הצבאיים

שדה התעופה בסירקין
שדה התעופה הבריטי בסירקין

היום לפני 62 שנה, בליל ה-28 בפברואר 1946, פשטו יחידות אצ"ל ולח"י (במסגרת "תנועת המרי") על שלושה שדות-תעופה בריטיים בארץ – בקסטינה (חצור), בכפר- סירקין ובלוד – והשמידו, על פי הפרסומים הרשמיים, כעשרים ושניים מטוסים בשווי של כ750- אלף לא"י; מנגד, להערכת התוקפים, מספר המטוסים שהועלו באש באותו לילה הגיע ל-39 ובשווי של יותר ממיליון לירות שטרלינג (12 מטוסי "הליפכס" בעלי 4 מנועים בקסטינה; 11 מטוסי "הנסון" ו"פיירצ'יילד" בלוד, ו-כ- 8 מטוסים בכפר סירקין) . אך יותר מהנזק החומרי הקשה, כשלעצמו, הפגיעה בפרסטיז'ה של השלטונות הייתה חמורה פי כמה.

להמשיך לקרוא "כשהאצ"ל והלח"י פוצצו את שדות התעופה הצבאיים"

לזכרו של גרנק יעקב, "דב הבלונדיני", שנפל בכיבוש עוג'ה

ההסתערות על עוג'ה אל חפיר (מתוך הספר "תקומת ישראל" י. קלינוב)
ההסתערות על עוג'ה אל חפיר (מתוך הספר "תקומת ישראל" י. קלינוב)

ערב מבצע 'חורב', בדצמבר 1948, נמשך קו החזית בינינו לבין המצרים לאורך ציר ביר-עסלוג' – מבטחים בדרום, במערב סמוך לרצועת עזה על ציר מבטחים – בארי – ניר-עם, ובמזרח בציר בית-גוברין – באר-שבע – נבטים. השטחים ממערב, מדרום וממזרח לצירים אלה היו בשליטת המצרים. הצבא המצרי היה ערוך במספר מוקדים: בגזרת עזה–רפיח; בגזרת עסלוג' – עוג'ה- רפיח; בכיס פלוג'ה; בגזרת הר חברון. היה חשש של פריצה מצרית מציר עוג'ה אל-חפיר – עסלוג' לכיוון באר-שבע. בפני ישראל עמדה הבעיה כיצד להדוף את המצרים מהנגב, ולבסס את שליטתנו בו. על רקע זה תוכנן מבצע 'חורב' (22.12.48 – 6.1.49), שכונה גם מבצע 'ע' – (עסלוג', עוג'ה, עגילה). מטרת המבצע הייתה לרתק להגנה את המצרים ברצועת החוף באזור עזה -רפיח, ‎לחסל את מאחזם בציר עסלוג'- עוג'ה לכפות עליהם נסיגה מרצועת עזה אל מאחורי הגבול הבינלאומי. יוסף עברון בעדות אישית מהקרב בעוג'ה אל חפיר.

להמשיך לקרוא "לזכרו של גרנק יעקב, "דב הבלונדיני", שנפל בכיבוש עוג'ה"

הנפילים הנשכחים ונסורת החגבים

שמות עולי הגרדום באנדרטה לזכרו של דב גרונר ברמת גן
שמות עולי הגרדום באנדרטה לזכרו של דב גרונר ברמת גן

למלחמת העצמאות, בת השנה ומחצה, שרובה ככולה ניטשה בחזית הערבית – קדמה מלחמה ממושכת אחרת – מלחמת השחרור מעול הקיסרות הבריטית. במלחמה זו, שנמשכה כארבע וחצי שנים – מינואר 1944 ועד לחצות ליל ה- 15 במאי 1948 – ניהלו קומץ של אנשי אצ"ל ולח"י, גברים ונשים נועזים, מאבק עיקש נגד הממשל המנדטורי של בריטניה. מלחמה זו, עטורת גבורה והקרבה, טבולה בדם בסבל ובגרדומים – נמחקה כליל מספרי ההיסטוריה הממוסדים, כאילו לא הייתה ולא נבראה. ומצב מביש זה נמשך עד היום ולא השתנה גם עם חילופי השלטון: המורשת היחידה הנלמדת היא מורשת הפלמ"ח וההגנה.  להמשיך לקרוא "הנפילים הנשכחים ונסורת החגבים"

האומה שבגדה בגיבוריה

נפתלי דרזנר (אחיו של יחיאל דרזנר הי"ד) אומר קדיש באזכרה לעולי הגרדום בצפת, יום הזיכרון . צילום: פוטו-גולן, צפת
נפתלי דרזנר (אחיו של יחיאל דרזנר הי"ד) אומר קדיש באזכרה לעולי הגרדום בצפת, יום הזיכרון. צילום: פוטו-גולן, צפת

אהוד אולמרט: "עולי הגרדום מהווים עבור כולנו אות ומופת של עמידה איתנה על צדקת דרכנו", אך לא כך סבורים מנהלי רשות השידור הממלכתית.  קשר השתיקה לזכרם של עולי הגרדום נמשך בתקשורת בכנסת ובממשלות ישראל.  58 שנה לאחר קום המדינה עדיין נחשבים הם ל"פורשים" בעיני הממסד הממלכתי.

להמשיך לקרוא "האומה שבגדה בגיבוריה"

דברי ההספד לעולי הגרדום בצפת, בטקס יום הזיכרון

נפתלי דרזנר (אחיו של יחיאל דרזנר הי"ד) אומר קדיש באזכרה לעולי הגרדום בצפת, יום הזיכרון . צילום: פוטו-גולן, צפת

נציג האצ"ל יוסף עברון בטקס האזכרה הממלכתי לעולי הגרדום בצפת:
מה יודע דור זה על לוחמי המחתרת של שנות ה-40 –?
כל דור רואה רק את בבואתו המשתקפת מראי תקופתו, כאילו כל ההוויה לא באה לעולם אלא בגינו, ושוכח, שהוא עצמו אינו אלא תולדה של קודמו – של פעליו, של מחדליו כי החיים הינם תהליך מתמשך – המציאות של היום מקורה במעשה של אתמול, והיא טומנת בחובה את תבנית המחר. דור מלחמת השחרור יצק בדמו את המסגרת הממלכתית של צה"ל – וכל חוליה בשרשרת הינה המשכה הטבעי של קודמתה. אך לכל אלה קדם דור הבראשית של לוחמי המחתרת, שאלמלא קם וקרא תגר על השלטון הזר – עדיין שרויים היינו בתוהו ובוהו הפוליטי שמלפני בריאת המדינה. מהו קנה המידה לגבורה ? אי הוא זה התקן עלי אדמות, התואם את עוז רוחם ואומץ לבם של דב גרונר וחבריו הי"ד -? האם אפשר בכלל לערוך השוואות של גבורה בפרספקטיבה היסטורית, ומתוך תקופה אחרת, שכל תפיסותיה ומושגיה שונים בתכלית ?

להמשיך לקרוא "דברי ההספד לעולי הגרדום בצפת, בטקס יום הזיכרון"