כל שקרי הכיבוש: הגיע הזמן לשים קץ לנרטיב הכוזב שאופף אותנו 50 שנה, מעריב 2.6.2017

מעריב, מלחמת ששת הימים, ויקיפדיה
מעריב, מלחמת ששת הימים, ויקיפדיה

מאת: נדב העצני
השמאל מצייר תמונה מסולפת של ישראל טרום מלחמת ששת הימים, משחיר את המציאות הקיימת מאז 67' וממציא תסריטי בלהות לגבי העתיד לבוא, אך העובדות שונות בתכלית


בשבועות האחרונים, בפרוס שנת ה־50 למלחמת ששת הימים, אנחנו סופגים מטחים מרוכזים של כיבוש. מסביב ייהום הנרטיב הכוזב שאופף אותנו ב־50 השנים האחרונות, אותם משקפיים מדומים שמרכיבים לעינינו כדי לבסס את הונאת הכיבוש. ובמשקפיים מציגים לנו תמונה מתוקה ומסולפת של מה ששרר בישראל הקטנה של טרום 67', משחירים את המציאות הקיימת מאז וממציאים תסריטי בלהות לגבי העתיד לבוא. לצד אלו מוכתמת דמותנו המוסרית במטרה לשמוט את זכותנו על הארץ, וכמובן, מטעים אותנו לגבי מעמד יו"ש במשפט הבינלאומי. זוהי חבילת הכזב שמכה בנו ללא הרף, וכל מטרתה לכרסם בתודעה ולשכנע אותנו לנטוש את האמת, ההיגיון ואינסטינקט הקיום הבסיסי, ולתת את לב הארץ לאויב.

ששת הימים – לפני ואחרי
מעל הכל צריך לעסוק בשטיפת המוח ששיבשה לוותיקים רבים את הזיכרון ויצרה תמונת היסטוריה מדומה אצל הצעירים. באגדות אוהלי השמאל, ישראל שבין 48' ל־67' היתה מדינה מוסרית, מתוקנת, שוכנת לבטח ומשגשגת, שהייתה מוכרת ומחובקת על ידי העולם כולו. כזו שרק שיגעון גדלות ותוקפנות גרמו לה לפלוש לשדות ערב. אלא שמאז הפלישה התוקפנית היא שולטת על עם אחר, ומפעילה כיבוש שמשחית אותה וגורם לתושביה להיות מופרעים ותוקפניים. כך מצוירת ישראל מאז 67' כחברת עוול, שכל העולם מפנה לה עורף ועוד מעט ימחץ אותה סופית.
אלא שהאמת הפוכה.

להמשיך לקרוא "כל שקרי הכיבוש: הגיע הזמן לשים קץ לנרטיב הכוזב שאופף אותנו 50 שנה, מעריב 2.6.2017"

בן גוריון בראיון מיוחד ל"בתעש" – לא הייתי מורה היום על פירוק התיישבויות – אוגוסט 1972, גיליון 14

goot

 

להמשיך לקרוא "בן גוריון בראיון מיוחד ל"בתעש" – לא הייתי מורה היום על פירוק התיישבויות – אוגוסט 1972, גיליון 14"

בן גוריון: ירושלים המאוחדת בירתה הנצחית של מדינת ישראל

bengurionשבעה שבועות לאחר הניצחון המזהיר במלחמת ששת הימים, משיב מייסד המדינה, דוד בן גוריון, ב-1967 למקטרגי שנות ה-2000 על זכותה הריבונית של ישראל על ירושלים המאוחדת. (פורסם במאי 2009)

להמשיך לקרוא "בן גוריון: ירושלים המאוחדת בירתה הנצחית של מדינת ישראל"

תעש – בן הברית שנשכח במלחמת ששת הימים

הפפ
הפפ"ם – הופעת בכורה עולמית לפצצה מפצחת מסלולים, צילום: תעש

מאת יוסף עברון *
יום שני, ה-5 ביוני 1967, החל כבוקר רגיל ביותר. בשדות התעופה הצבאיים, שנמצאו בכוננות מתמדת מזה מספר ימים – צלצל לפתע הפעמון האדום. הטייסים, שבחלקם הסבו ליד שולחן ארוחת הבוקר, זינקו תוך שניות לעבר מטוסיהם. הפעמון האדום המשיך לצלצל ללא הפסקה. זמזום מנועי המטוסים הפר את שלוות הבוקר ולפני שהמחשבה תפסה את המתרחש – כבר נמצאו הבחורים באוויר, מהירים מאוד, אך שקטים ובוטחים.
כל אחד פנה לעבר היעד שנקבע לו.
מ ל ח מ ת  ש ש ת  ה י מ י ם נכנסה ליומה הראשון.

להמשיך לקרוא "תעש – בן הברית שנשכח במלחמת ששת הימים"

מה הריץ את טיטו לארץ הנילוס? מבט חדש 16.8.1967

מבט חדש 16.8.1967
מבט חדש 16.8.1967

ביום חמישי 10 באוגוסט 1967 בשש בערב, שוב רעמו התותחים בשדה התעופה של קאהיר. אלא שהפעם לא נראו שום מפציצים ישראליים באופק. 21 המטחים נורו לכבודו של מטוס נוסעים אחד בודד, שהביא בכנפיו גבר קטן ומוצק – ידידו האישי ואולי  ה א ח ר ו ן  של גמאל עבד אל נאצר – מרשל יוסיפ ברוז טיטו.

להמשיך לקרוא "מה הריץ את טיטו לארץ הנילוס? מבט חדש 16.8.1967"

שעתם הנאה

פורסם במקור ע"י יוסף עברון, ב"מבט חדש", 15.6.67

ה-5 ביוני 1967 ייחקק בתולדות ישראל והעולם כתאריך היסטורי, שאינו נופל בחשיבותו מה-15 למאי – 1948 יום הקמתה של מדינת ישראל. במלחמת בזק בת שישה ימים הצליח צה"ל לנתץ את טבעת המצור הצבאית של כוחות ערב המאוחדים, שאיימו על עצם קיומה של מדינת ישראל, בהשמידו את עיקרי צבאותיהם וציודם בים, ביבשה ובאוויר.  להמשיך לקרוא "שעתם הנאה"

צבי ברזל (קקטוס) מראש קבוצה באצ"ל לאל"מ בתותחנים

מאת: יוסף עברון

צבי ברזל - קקטוס
צבי ברזל – קקטוס

ביום שישי, י"ט בכסלו תשע"א (26.11.10), הלך לעולמו אחד הלוחמים האמיצים בשורות האצ"ל בתקופת המחתרת ובחיל התותחנים של צה"ל,  צבי ברזל – "קקטוס" ז"ל.  זהו סיפורו של אחד מהלוחמים האמיצים ביותר שידענו בתקופת המחתרת ובשורות צה"ל –  גיבור ישראל אלמוני, "מלח הארץ", ישר ופטריוט ללא חת. להמשיך לקרוא "צבי ברזל (קקטוס) מראש קבוצה באצ"ל לאל"מ בתותחנים"

40 שניות למוות

מאת: יוסף עברון

מכל חילות הצבא – המחיצה שבין החיים למוות בחיל האוויר היא המדהימה ביותר. המעבר מצדו האזרחי השליו של המתרס אל חזית המוות בשחקים נאמד ברגעים, לעתים אף בשניות. הוא כה מהיר עד כי תודעתנו ממאנת לקלטו ברגע התרחשותו

להמשיך לקרוא "40 שניות למוות"