ראיון עם בן גוריון בשדה בוקר, מבט חדש, 28.9.1966

bglong

cu

ערב שבת ה' באייר תש"ח – 14 במאי 1948. המקום: אולם המוזיאון בתל אביב. על הבמה ניצב דוד בן גוריון, קולו רוטט קמעא : "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל!" באולם הושלך הס. דומה, שהזמן עמד מלכת. בזה אחר זה חותמים 37 נציגי היישוב על קלף מגילת העצמאות. 1878 שנה לאחר חורבן הבית השני – זוכה העם היהודי לכונן מחדש את מדינתו במולדתו ההיסטורית. מאחורי הבמה מתנוססת תמונתו של תיאודור הרצל. בין האורחים מוחים, פה ושם, דמעה נסתרת. אלה קומץ צירי הקונגרס הציוני הראשון בבאזל בשנת 1897, בו נוצרה ההסתדרות הציונית. "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים", כתב הרצל ביומנו. 50 שנה לאחר מכן, הגשים דוד בן גוריון את חזון חלום הדורות. העם היהודי על כל תפוצותיו עצר את נשימתו לרגע. מחוגי השעון הורו 4:37. דוד בן גוריון הזדקף על עמדו והכריז: "אני נועל את האספה – קמה מדינת ישראל!"
היתה זו שעתו הגדולה של דוד בן גוריון.

להמשיך לקרוא "ראיון עם בן גוריון בשדה בוקר, מבט חדש, 28.9.1966"

רבותיי חברי הקבינט, ההיסטוריה חוזרת

מקור: לע"מ
מקור: לע"מ

מאת: יוסף עברון
אם מישהו מדור ההנהגה דהיום היה ניצב בימים עברו במקומו של דוד בן-גוריון, באותו רגע היסטורי נורא ומול אותם לחצים מדיניים – האם הייתה קמה מדינת ישראל? שום דבר לא אבד, לא נשכח
(פורסם בנובמבר 2010)
להמשיך לקרוא "רבותיי חברי הקבינט, ההיסטוריה חוזרת"

ההיסטוריה חוזרת על עצמה – העולם "לא זכר דבר ולא למד דבר"

צ'מברלין: "הבאתי שלום בדורנו", מקור: ויקיפדיה
צ'מברלין: "הבאתי שלום בדורנו", מקור: ויקיפדיה

יוסף עברון 

ב-12 במרץ 1938 פלש צבא גרמניה לאוסטריה. היה זה השלב הראשון בחזונו של היטלר להשתלט על אירופה. מדינות המערב, בריטניה וצרפת, התגלו כמפוחדות ולא הגיבו בכוח. דרישותיו הבאות של היטלר נעשו יותר ויותר תוקפניות, ומשהציג אולטימטום לפיו על הצ'כים למסור לידיו את חבל הסודטים עד ל-28 בספטמבר 1938, הגיב ראש ממשלת בריטניה דאז, נוויל צ'מברלין, בנאום תבוסני לאומה: "מה שבלתי מתקבל על הדעת הוא, שאנו חופרים כאן חפירות ומודדים מסכות גז בגלל מריבה בארץ רחוקה ובין אנשים שאין אנו יודעים עליהם דבר.., מלחמה היא דבר איום, ומן ההכרח שיהיה לנו ברור מאוד, בטרם נפתח בה, כי באמת עניינים גדולים הם המונחים על הכף…". כשהיטלר הציע כינוסה של ועידה לדיון בדרישותיו, הוא נענה ברצון. 

להמשיך לקרוא "ההיסטוריה חוזרת על עצמה – העולם "לא זכר דבר ולא למד דבר""

אדוני רה"מ, עשה אשר תעשה – סופך לספוג גינוי

donkey

כשאחד מידידיו של סוקרטס פנה פעם לשאול בעצתו, השיב לו החכם באדם: "עשה אשר תעשה – סופך להתחרט…". נקל לשער, שעל אותו משקל, לו הפונה היה בנימין נתניהו, היה זוכה לאותה עצה, אך בשינוי קל התואם את רוח הזמן:
"עשה אשר תעשה – סופך גינוי".

להמשיך לקרוא "אדוני רה"מ, עשה אשר תעשה – סופך לספוג גינוי"

יוון וישראל – חזון העבר וכושר ההישרדות

"אין עוד שני עמים אחרים שהטביעו חותם שכזה על העולם. שניהם גילו כושר קיום, חרף סכנות וסבל אין קץ ממדכאים מבחוץ… הם נשארו קיימים חרף כל מה שיכול היה העולם לעשות כנגדם, וחרף כל מה שיכלו לעשות כנגד עצמם"

להמשיך לקרוא "יוון וישראל – חזון העבר וכושר ההישרדות"

64 שנה לניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית

יוסף עברון על שני האנשים ששינו את מהלך ההיסטוריה
שעה שצ'רצ'יל ניצב על במת בית הנבחרים האנגלי ונשא את נאומו המפורסם: "אין בידי להבטיח לכם דבר, זולת דם, זיעה, סבל ודמעות…" ייתכן שראה בעיני רוחו מעמד מקביל אחר, שהתרחש 22 שנה קודם לכן כשקלימנסו עמד, בנסיבות כמעט זהות, מול בית הנבחרים הצרפתי המיואש, והכריז בקול נמרץ: "אנו נילחם עד הסוף!"
להמשיך לקרוא "64 שנה לניצחון בנות הברית על גרמניה הנאצית"