מחוויותיה של יהודית עברון, חברת אצ"ל

יהודית במהלך הקורס
יהודית במהלך הקורס

התגייסתי לאצ"ל ברחובות, עיר הולדתי, בגיל 16. הייתי אז תלמידת תיכון בגימנסיה "השכלה" בתל אביב, וכל בוקר נסעתי לשם מרחובות. אולם יש השכלה אחרת, שאותה לא למדתי בגימנסיה, וזוהי השכלתי כחברת המחתרת אצ"ל. השכלה זו כללה, מיד עם התגייסותי, קורס בכלי נשק: אקדח, מקלע, תת-מקלע ועוד, שעברתי בסניף אצ"ל ברחובות.

להמשיך לקרוא "מחוויותיה של יהודית עברון, חברת אצ"ל"

מודעות פרסומת

יהודית עבו עברון – ל"ג בעומר שלי

יהודית ויוסי ביום כלולותיהם, 1949
יהודית ויוסי ביום כלולותיהם, 1949
יהודית, 1949
יהודית, 1949

הייתי אז צעירה מאוד. נשואה כחצי שנה,  עדיין  "כלה טרייה";  התגוררתי בבית משפחת בעלי בצפת, בית עבו ההיסטורי –  מבנה עתיק ורומנטי, מוקף גדר-חומה, ובתוכה חצר מרוצפת עם בריכת נוי קטנה,  וסביבה צמחיית פרא, פרחי בר ועצי פרי –  רימון, לימון, שיזף  ( בערבית," עינב"), שיחי רוזמרין, נרקיסים, ורדים מטפסים, אירוסים וציפורן.

ישבתי אז כהרגלי באחת מפינות החצר, שואפת לקרבי את ריח היסמין המשכר, מתבוננת בהר מירון המרהיב, שעל קו הרקיע,  ובוהה בפרפרים הצבעוניים המרצדים,  כולי שקועה בעולם החלומות האגדתי,  כשלפתע, נפרץ שער הברזל של החצר הקסומה, ובפתח ניצבה חמותי, לורה עבו ז"ל,  מלווה בקבוצה רעשנית של בעלי מלאכה.  בבת אחת הופרה השלווה הפסטורלית,  ומול עיניי המשתוממות, החלו הופכים את החצר על פיה: מטייחים, מסיידים, משפצים, והכול בניצוחה ותחת ידה הרמה של חמותי המנוחה, שלא ויתרה כהוא זה, כדי לשוות למקום מראה מכובד לקראת האירוע הצפוי.

ומהו אותו אירוע חשוב, שלכבודו  נעשו כל ההכנות המאומצות ?
להמשיך לקרוא "יהודית עבו עברון – ל"ג בעומר שלי"

סיפורו של ניסן קנטרוביץ'

nisanמעובד על ידי יהודית עברון, מתוך פנקס קלצק, מאת יעקב קנטרוביץ', עמ' 54-46

כאשר אך בא ניסן לארץ ישרואל בשנת 1880, נזדרז ושלח לקראת השנה החדשה ברכת שנה טובה על ידי מאיר טויבנהויז, שנסע אז לרוסיה בשליחות איכרי הגליל העליון והתחתון. מאיר נתקבל בסבר פנים יפות על ידי רב העיירה, ומסר לו את הברכה כדי שיעבירנה לקרובי משפחתו. פתח הרב מקלצק את כתב הברכה, והנה מצא בו דברי גנאי נגד הצאר ושלטונו:

"אין פדות ואין ישע
בארץ רוסיא, מקום הרשע
שם העם נרמס כסוחה
הבה נלכה עם חלכה
ופה בארצנו נמצא המנוחה"

נפחד הרב מחרוזים אלו, שהיו בעיניו כ"מהפכה" נגד "המלכות", ולא הניח לר' מאיר טויבנהויז לדרוש בבית הכנסת בקלצק, ואף לא הרשה לו להתקשר עם גבאי בית הכנסת שיאספו ב"קערות" בערב יום הכיפורים כספים לטובת איכרי הארץ. להמשיך לקרוא "סיפורו של ניסן קנטרוביץ'"