בן גוריון בראיון מיוחד ל"בתעש" – לא הייתי מורה היום על פירוק התיישבויות – אוגוסט 1972, גיליון 14

goot

 

להמשיך לקרוא "בן גוריון בראיון מיוחד ל"בתעש" – לא הייתי מורה היום על פירוק התיישבויות – אוגוסט 1972, גיליון 14"

מה ששמעון פרס שכח להזכיר על קברו של בן גוריון

1_oמאת: יוסף עברון

אין לך אבסורד משעשע, או עגום (תלוי איך מתייחסים לכך), מאדם, שמימיו לא עטה מדי צהל וכל חייו חמק מלשרת בשורותיו – ההופך עצמו פתאום לדוברו ולמגנו. מי ששמע את נשיא המדינה, שמעון פרס, מכריז בפאתוס ליד קברו של בן גוריון,"שכל המיידה אבן בחייל, כאילו יידה אבן במדינת ישראל " – שב ונוכח עד כמה אין גבול לצביעות. פרס הוא חסיד מטבעות הלשון, המליצות הנשגבות והמילים המצלצלות המכסות על תוכן דל – לאחר ששב וסיפר, בפעם המי יודע כמה, על פגישתו הראשונה עם בן גוריון בהיותו בגיל 15 ועל התרשמותו העמוקה מאישיותו ומחזונו הגדול להיות "אור לגויים" הוא מגיע סוף סוף לעיקר, לאפילוג, לענייני דיומא, ומצטט מדבריו: "ישנה רק מדינה אחת וחוק אחד וקיום המדינה מחייב את קיום חוקיה, וכל המפר אותם על המדינה להתייצב נגדו ללא היסוס…" לא, אין זה מקרה, שמכל אמרותיו של בן גוריון בחר פרס במוסכמת והמובנת מאליה (כשהיא מופנית כרמז עבה כלפי פנים, ולא קשה לנחש כלפי מי); נוח לו לעסוק באקטואליה, ובאמצעותה לדלג על "ספיחי" העבר, האם לא הצהיר, זה לא כבר, שיש למחוק מתוכניות הלימוד את מקצוע ההיסטוריה ? ("למה לזכור? העבר לא מדהים במיוחד…" ). באמרי שפר מעין אלה נקל לדלג ולהשכיח כעבור 35 שנה לפטירתו, את עמדותיו העקרוניות של דוד בן גוריון בנושאי ירושלים, רמת הגולן, הנגב והחזרת שטחים מיושבים. אשר על כן, נשוב ונזכיר את מה שהנשיא פרס מעדיף להשכיח מתודעת הציבור. (פורסם בדצמבר 2008)

להמשיך לקרוא "מה ששמעון פרס שכח להזכיר על קברו של בן גוריון"